תובנות?

אני מרגישה שאני עוברת גמילה מטורפת , וממה? מג׳אנק.
הצבתי לעצמי חצי שנה *לפני שבוע וחצי* שאני ארד  X ק״ג (קראתי במקרה את התקנון עכשיו והבנתי שאסור לפרסם מספרים )
שאני אתן את כל כולי, שלא אוותר לרגע, שלא אהיה חלשת אופי ואחזור למימדים קטנים .
שמתי לב שנכנסתי לבועה מסויימת , שאני לא שמה לב לפרטים , שאני לא מרוכזת , שמבקשים ממני דברים ואני נוטה לשכוח .. לא ברמה של עצלנות .
אתמול התקשרתי ל5 פסיכולוגים שונים שמתוכם רק אחת ענתה לי והחלטתי שלא ללכת אליה כי וואלה היא לא תעזור לי .
לרגע חיים בריאים העלו בי חרדה ,זה לגיטימי? 
יש חלק ענק בי שלא רוצה להחלים, שלא רוצה להיפרד מהמחלה שמלווה אותי 7 שנים .. שזה הכי לא הגיוני שדבר שעושה לך טוב ורע , תרצי שהוא ישאר?! 
אהיה כנה, אין הרגשה יותר טובה מלהיות רזה, אבל זה מלווה עם הרבה כאב, סבל וייסורי מצפון לגבי כל מה שקורה בתהליך אם הוא חיובי או שלילי.
אני רק מתפללת להגיע למשקל יעד ושאוכל להמשיך בחיים, כי מאז שעליתי אני תקועה.