בקרת המוח את מאזן האנרגיה בגוף
לפני 7 שנים כתבתי פוסט על מידת השליטה שלנו בתכנית התזונה הטובה לנו, שיכולה להיות תלויה באיזור קטן במח הקידמי (DLPFC dorsolateral prefrontal cortex). איזורים שונים במח הקידמי מעורבים בהחלטות מורכבות אבל לא היה ברור למשל איך משקלל המח את הנתונים להחליט בין היתרון הזמני של פרץ סוכר משוקולד לבין היתרון הבריאותי ארוך הטווח של אכילת סלט.
ועוד נמצא כי מוח השמנות מאוד לא מרגיש שובע וממשיך להגיב ברצון לעוד מזון גם אחרי אכילה מרובה (Obesity, 2016; 24 (4): 829).
הערה אישית – כבר אז הוצאתי מהתזונה שלי סוכר לבן בכלל וכך ההחלטות נהיו הרבה יותר פשוטות ונכונות, נראה שסוכר "מבלבל" את השיקולים. אכן הראו שעם הזמן רגישות הלשון לטעם המתוק נעשית קהה ולכן צריכת המתוק הולכת וגדלה עם הזמן.
לאחרונה מצטבר יותר ויותר מידע שהמוח אכן מעורב במטבוליזם הגלוקוז ועל הקשר המכונה מוח-בטן, ועכשו התפרסם רוויו מקיף ב- Experimental & Molecular Medicine על בקרת המוח (בייחוד איזור ההיפותלמוס) באיזון האנרגיה בגוף ובמטבוליזם הגלוקוז כשהוא מכנס ומעבד את נתוני הגוף השונים.
מיגוון מחקרים מראה כי לאיזור ההיפותלמוס במוח תפקיד מפתח באינטגרציה של נתוני הפריפריה מהגוף ואלה נתוני התזונה, סמני השובע של המעי והורמוני מערך ההשמנה. למוח יש את האופציה להשפיע על אספקטים שונים במטבוליזם כמו על כמה נאכל, כמה אנרגיה נוציא, שימוש באינסולין, ייצור גלוקוז בכבד או על מטבוליזם הגלוקוז וח' השומן ברקמות השומן והשרירים.
קואורדינציה הדוקה של יחסי הגומלין בין המוח ובין איזורי/אברוני הגוף המטבוליים השונים היא לפיכך קריטית לשמירה על הומאוסטיזיס האנרגיה והגלוקוז בגוף. קואורדינציה פגומה עם המוח היא שתתרום להתפתחות השמנה או סוכרת2 ותיקונה יכול להוביל לריפוי.
בפועל, המוח משלב סיגנלים מטבוליים מהכבד, הלבלב, רקמת השומן, המעי והשרירים. מערך נוירונים ספציפי מתאם שינויים באכילה ובהוצאת אנרגיה וזאת על פי המצב המטבולי שהוערך. נוירופפטידים (כמו נוירופפטיד Y) חשים את המצב האנרגטי ומסמנים לנוירונים אחרים בהיפותלמוס (ARC, arcuate nucleus; CCK, cholecystokinin; GLP-1, glucagon-like peptide-1; IL-6, interleukin-6; PP, pancreatic polypeptide; PVN, paraventricular nucleus; PYY, peptide YY) לפעול לבקרת איזון מצב האנרגיה בגוף.
המוח מבקר גם את ההומאוסטזיס של הגלוקוז וזאת בעזרת הסמנים המטבוליים אותם הוא מרגיש דרך הורמונים כמו אינסולין או לפטין, ודרך מרכיבי התזונה שנאכלה. באיזור ההיפותלמוס ותאי הגזע במוח, מופעלים הנוירונים שישפיעו על פעילות הלבלב בהפרשת אינסולין/גלוקגון, על פעילות הכבד בייצור גלוקוז ועל פעילות השרירים בשימוש בגלוקוז.
במקרי חולי של סוכרת2 או השמנה נמצאה ירידה בהיפותלמוס ברגישות זיהוי מרכיבי התזונה ופגיעה בתגובות אינסולין ולפטין שיכולים להוביל לצבירת שומן או לעמידות לפעילות האינסולין.
סיכום זה מצביע על תפקידו של המוח בבקרת האנרגיה ומטבוליזם הגלוקוז. המוח מזהה עלייה באנרגיה הנכנסת לגוף דרך הורמוני המעי והחומרים הנכנסים למערכת הדם ואת מצב מאגרי האנרגיה דרך סמני מערכת השומן.
המידע מועבר לנוירונים המתאימים בהיפותלמוס ואלה משפיעים על הכנסת המזון לגוף ועל הוצאת האנרגייה מהגוף דרך פעילות תנועה או תרמוגנזה.
תפקידו של המוח בבקרת הגלוקוז נעשה דרך הויסות בין הפרשות אינסולין/גלוקגון בלבלב ובין צריכת הגלוקוז של הרקמות כמו השרירים.
חקר המוח פותח עוד כיוונים חדשים והבנת בקרת המוח, השפעה עליה והכוונתה יאפשרו לתרום לבריאות ולמניעת מחלות מטבוליות כמו השמנה או סוכרת2.
-
6 תגובות
