הנחושת כמפתח בשריפת שומנים
מחקר חדש מברקלי מראה כי לנחושת תפקיד מוביל במטבוליזם השומנים בגופנו.
בנוסף להיות הנחושת מתכת מובילה בתכשיטים, כלים או צנרת, יותר ויותר מידע מצטבר על תפקידה במטבוליזם הגוף במערכת החיסון, בתאי הדם האדומים או רקמת החיבור ועכשו גם בשריפת השומנים.
המחקר הראה כי הנחושת חיונית לשריפת השומן שכן היא סמן בקרה בתאי השומן להשתמש בשומן לאנרגיה, וככל שיש יותר נחושת כך רב יותר ניצול השומן מהתאים.
בניסוי מקביל שנעשה בעכברים עם מחלת וילסון נמצא כי עודף הנחושת אצלם גרם להעדר שומן מספיק בכבד ומכאן הסיקו על הקשר בין הנחושת ורקמת השומן.
בניסוי עם רקמת תאי שומן הראו החוקרים שהנחושת נקשרת לאנזים 3 PDE שהוא אנזים הקושר cAMP וכך נמנעת עצירה של פירוק שומן בתא. בכללי – הנחושת עוצרת את העוצר פירוק שומן וכך מקדמת את ניצול השומן בתא.
רמז לקשר עם הנחושת נראה גם מגידולי פרות בהם נמצא שאחוז השומן בבשר הפרות היה בקורלציה עם כמויות הנחושת בעשב שהן אכלו.
הנחושת שיכולה לשחזר את הדרך הטבעית לשריפת השומן נמצאית בשפע בעלים ירוקים, פטריות, צדפות, זרעונים, אגוזים ושעועית. חשוב לאכול נכון אבל לא מומלץ לקחת תוסף שכן עודף נחושת עלול להפר מאזן מינרלים בגוף.
הכמות היומית המומלצת היא 700 מק"ג נחושת ביום, אבל בארה"ב נמצא שרק לכרבע מהאנשים יש מספיק, האם זאת יכולה להיות סיבה נוספת למגפת ההשמנה?
בגוף נמצא הרבה נחושת גם במוח והיא משמשת גם לבקרת התקשורת בין התאים ובייחוד לאופצית עצירת התקשורת כשזאת הסתיימה.
-
2 תגובות
