שירשרתי שורות שלושה שירים מרשימים ששוררו משוררים
לקחתי לעצמי חירות
לערוך
את השירים
להשמיט
שורות או מילים
להוסיף מילה
לשנות את השם
לבור
לשנות סדר השורות
להשתמש במילים של המשוררים
בקונספט שלהם
בשורות שלהם
כדי ליצור
משהו מעט שונה
לעיתים רזה יותר
לעיתים הסטתי מעט את הדגש
הכל לפי טעמי
זה כיף
עריכה היא סוג של יצירה
נקרא לזה מחווה
למשוררים
לא מתיימר
לטייב את יצירתם
זה טעמי, זה הכל
לכל אחד
אתן קרדיט
ואני מזהיר
שיש לקרוא
את השורות במקור
פעם ראשונה שאני עושה זאת
בספונטניות
ונראה לי
שזאת הברקה
מבחינתי
אולי גם אלקט
שורות שאני עצמי
כתבתי
בבלוג הזה
ואערוך אותן
בנפרד
אני אוהב מילים
מאז ומעולם
לא למדתי
את מדע או טכניקות
הסיפרות
מלבד יסודות בתיכון
וקורס בודד
כהעשרה
באוניברסיטה
הדידקטיות
התבניות
והניתוחים המלומדים
כבודם במקומם מונח
וגם אני
אוהב לנתח, לכתוב על, לסדר
ולתת בהם סימנים
אבל
אינני מסכים
לתכתיבים
לדיקטטים
של עורכים ומומחים
שיחנקו ויגבילו יוצרים
ויתנו להם ציונים
מתוך איזו נפיחות עצמית
אלה שני דברים נפרדים
והאומנות עומדת לעצמה
בלתי תלויה לחלוטין
בציון או בקטגוריזציה
שהעניק לה / כפה עליה
מבקר או מומחה כזה או אחר.
יש גם שוק כלכלי אומנותי
יש יצירות שנמכרות במיליונים
וגם זה תחום נפרד
אקסוגני לדבר עצמו
שירה
ובכלל אומנות
היא חירות אחת גדולה
חירות היצירה
licencia poetica
הכל פתוח
אומנות לשימוש עצמי
זה גם אחלה
ואתה, עובר האורח,
טעים לך ? תהנה
לא בא לך טוב ? דפדף
זה עונתי
זֶה עוֹנָתִי
נַעֲבֹר אֶת הַחֹרֶף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה
תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה גֶּשֶׁם
גם זֶה נוֹפֵל מִלְמַעְלָה
בֵּינְתַיִם שֵׁב תַּחַת עֵץ הַקְּלֶמֶנְטִינוֹת
קַבֵּל אֶת הַדִּין
בָּאָבִיב
תלְבַּשׁ חֻלְצָה לְבָנָה
וְתחְצֶה אֶת הָרְחוֹב כְּמוֹ מֶלֶךְ
(על פי מיכה שיטרית / באביב)
שגם בי רק תיגע
הם לא נהגו אחרת
מכל בני זוג אחרים
אבל נדף מהם ריח
אהבה של שני אנשים
היו ביניהם
חילופים כמוסים
זה לא נמשך זמן רב
מי חכם וידע
כמה זמן דברים נמשכים
אבל ככה כל החיים
ארצה שגם בי
רק תיגע
אהבה של שני אנשים
(על פי הארי זייטלבאך = נתן זך / אהבה של שני אנשים)
כמו ציפור מבוהלה בחפשה אשנב
שמרי נפשך העייפה
שמרי יופייך
שמרי ליבך הטוב
אמציהו בידיך
שמרי חייך
מצל חשך
מן המחכה, המושך
והממית
זה ערב קיץ לכאורה
שבא לחסד, לא למורא
הנה בלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי,
מדוע זה צחוקך כמו פחד
מדוע את קופאת
מדוע העולם כה זר עדיין
מדוע מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב
(על פי נתן אלתרמן / שיר משמר,
שכתב לבתו, תרצה, שכנראה התאבדה בקפיצה מחלון חדרה)
-
5 תגובות
