אדוויל לנפש

כדי לכתוב ספר, או תסריט, או כל דבר אחר כדי להתפרנס בסופו של דבר, אני צריכה לכתוב על כל דבר אחר. שייכות, בית, אהבה…
ההבדל בין עשיה פרטנית של סקס לבין עשייה של אהבה.
לכתוב על דברים קטנים שעוברים לנו בראש, אבל עדיין קטנים מידי כדי לזכור שהם תהייה מסוימת בעולם,

כמו  מה הופך מוסיקה או יצירה להיות טובה יותר. לכתוב כמו אסופה של טורים קצרים שמגדירים את העולם, בעולם שלי. כדי שאדע לכוון את הדמויות שאיצור, ואדע לתת בכל אחת מהן, משהו  קטן מעצמי.
כי אני חושבת שזה מה שהופך סדרה למשל, או סרט, או עלילה להיות ביטוי לדבר אמיתי שקיים בכותב.

אני חסרת כל ניסיון, בעלת חלום קלאסי. שחקנים יודעים להפוך לדמות שהכותב יוצר כי איפשהוא בתוכם הם מסכימים איתו. עם איך שהוא משקיף על העולם ובאיזה צבעים הוא מחליט לצבוע אותם.

הרבה פעמים הכתיבה שלי מרגיזה אותי ומתקוממת נגדי כי היא מחפשת פואנטה. מעבר מלפרוק ולשחרר, אלא לכוונה ברורה שאני מנסה לקיים, או להגיע אליה, ולכן תהליך הכתיבה הוא עד כדי רוחני, כי הוא מביא כלים ומתנות קטנות מפעם לפעם. ואני בטוחה שבעוד שנה מהיום, משהו בכתיבה שלי ישתנה, יהפוך להיות עוד דפוס, עוד מוטיב. והיא תשתפר. ואולי היא תצליח לרקום סיפור אמיתי על החיים כמו שהם.
 על הריח האמיתי שלהם ואיך לפעמים אנחנו מנסים לכסות על כך באמצעי ריח מלאכותיים. איך שלפעמים דברים כן מתפרקים ומתהפכים ואנו צריכים לשנס מותניים ולא לברוח, כמו האינסטינקט הראשוני שלנו כבני אנוש. על איך שלפעמים גם כשהדברים עד כדי מלוכלכים, אפשר פשוט לנקות אותם. בכזאת קלות.

ואיך שהטבע שלנו זה להתרוקן כדי להתמלא מחדש. על איך שלא משנה כמה אנחנו שופעים חברתית, הבדידות תמיד תהיה חלק בחיים שלנו, כי אין שני לנו, ותמיד יש משהו בנו שכל מישהו אחר לא מסוגל להבין. וזה מביא אותנו לבודד חלק מאיתנו ולהדחיק עמוק פנימה שלא יהיה קיים. כי בדידות כשמה היא. לבד. ולבד זה שוחק ובלתי נסבל לנפש.

כן יש חיים שהם אפלים יותר. ויש אנשים שלא מוצאים ולו פינה אחת בחיים האלה. הם עייפים כל שנה יותר, הם כאילו חיים.. אבל הם יותר שורדים. והם לא מאמינים שמגיע להם יותר מזה. לכתוב זה תהליך של הריון. עם הבחילות עם הגדילה עם הזמן ועם הלידה של משהו חדש וקטן, שמעתה והלאה ימשיך לגדול. ויש סיכוי שהוא יגדל להיות מוצלח מאוד.

אז אני חושבת שזה חשוב לכתוב. כל אחד מאיתנו. ממשוררים ועד שחקני כדורגל. פשוט כי זה ספורט לנפש, לכדורסלן. אלכוהול למשורר..