הנושאים החמים

שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

אדוויל

אדוויל

מכירות את זה שחרא בחיים ממש וכאילו בא לך לקפוץ לתוך לג בעומר, פשוט להיכנס לבר כוכבא באיזה מנגל ולהיות שישליק וול דאן? כן איזה מדליק. וואי מכירות את זה שאין כוח יותר לכלום אבל אתן יודעות שאסור לוותר כי כך חונכתי וזה מה שהקלישאה אומרת וכמובן שקלישאות נכונות, מה זה קורע... אני פיפי...... אגב פיפי מכירות את זה שאת הולכת לשירותים ואז עושות פיפי שהוא מדהים ואתן יוצאות ואתן מרגישות האדם הכי טוב בקוסמוס? כן כן, מדהים. מכירות את זה שהחיים לא מפתיעים אתכם, לפחות כך חשבתן, ששום דבר לא יפתיע אתכן ואז זה קורה, יצר החיים מופיע מולך כצחוק... מכירות את זה שהלב פיזית כואב לך ברמה של לקחת אדוויל? אה נכון, אנחנו לא לוקחות תרופות כי זה פילטר רך על מנת "לעבור את החיים" ואם הצלחתן לעשות את זה עד עכשיו אז למה עכשיו תרופה? וואי מכירות את זה שאתן מספרות בדיחה אחת הטובות לחברים ואף אחד לא צוחק? איזה עולם. כאילו אני ממש עומדת מולכן ומדברת על עצמנו ומספרת על הבעיות... זה כמו לדבר עם חברים על הדברים שכואבים לך אבל הם לא קיימים אתן פאקינג קהל שלם שבא לצפות בי מדברת אבל כל הפאקינג קהל הזה מורכב ממני, כמה עצוב-פאטלי. בחודשיים-שלוש האחרונים החלתי להיכנס לפורום יותר ויותר, הגעתי למצב שאני נכנסת לפה באזור ה10-20 פעמים, לפעמים כדי לראות מה הגיבו לי על הפוסטים אם בכלל הגיבו, ובעיקר נכנסת כדי לראות האם באותו רגע סופסוף ישפכו ממני המילים המתאימות והמדויקות שמתארות בדיוק כמה שכואב לי. כמה שעצוב לי ורע לי, כמה שאף פעם זה לא מספיק כדי להשכיח את הצער הכה ארוך ועמוק. הפסקה שלפני, המונולוג הזה, הסטנד-אפ הזה, זה משהו שכתבתי לפני כמעט חצי שנה, ולכן אני כאן שוב ללא מילים קולעות. אני אעשה את כל מה שבגדר האתיקה והאחריות האישית שלי כאדם על מנת להעלים את הכאב הזה, בעצם אי אפשר להעלים, אבל אפשר למגר לכמות קטנה יותר. הכאב הזה... אוחח... כמו עלוקה שנצמדת לאאורטה ולא מרפה, עם אחיזה של שרירן. הוא כמו עוגיה, אוכלים אחת ואז רוצים עוד, הוא גדל וגדל ומתרבה, הכאב מסתווה לרעב וגורם לך לאכול המון ולהתנפח מכאב שלבסוף, שכבר אין מקום בכלל, את סופגת את הכל. אני מרגישה שבאופן יום-יומי, על בסיס שנייתי, יש איזו דודה יחנע כזו שצובטת לי ממש חזק את הלב, רק שהיא לא דודה, זה האויב. כואב לי וזו מחלה חשוכת מרפא, לפחות היום... סופרת את הדקות ומחכה לשמש שתזרח כדי שהיום יהיה אתמול והמחר יבוא ואולי יאיר את החושך...
open
אני סובלת ממגרנות בדרך כלל לוקחת אדוויל, כשזה לא עוזר, אני לוקחת רוקסט פלוס. פעם אחרונה שלקחתי שני כדורים, תקף אותי כאב בטן חריף שנאלצתי להתפנות למיון, לפני עשר שנים עברתי כריתת כיס מרה, אילו תרופות אני יכולה לקחת שהן לא מכילות את השילוב של פאראצטמול, קפאין וקודאין. (Paracetamole, Caffeine, Codein)? ולא יגרמו לכאב בטן?
open
ד"ר שלום, בת 36 כמעט - בריאה בדרך כלל. לפני כ 12 שנים ניתוח דיסקוטומי צווארי בגובה c5c6. בחודשיים האחרונים, קפיצות שריר בכף היד - בעיקר מימין, המלווה בירידה בצחושה בעיקר מימין, כאבי צוואר, שכמות וידיים וכולל נימול ונפיחות כף יד (בעיקר מימין). בדיקות mri עמ"ש צווארי הדגימה בלט דיסק קל בגובה c6c7 וכן קרע באנולוס. הנוירוכירוג המליץ לי על מנוחה מלאה מכל פעילות (כולל עבודה על אף שעבודתי אינה פיזית) למשך חודשיים, פיזיוטרפיה עדינה לצוואר וכן מרפאת כאב - וזאת במטרה למנוע ניתוח... לעבוד המשכתי כרגיל ולאחר מ"ס ימים החלו כאבי ראש קשים מאחור המלווים בכאבי צוואר (משהו שלא מוכר לי מלפני הניתוח בניגוד לייתר הכאבים). לאחר 3 ימים בהם הכאבים לוו בבחילות קשות והוחמרו פניתי למיון ואושפזתי במחלקת עמ"ש כשבוע. (שוחררתי אמש) במהלך האשפוז הותחל טיפול 3 ימים בסטרואידים על מנת להוריד את הבצקת מאזור הצוואר, וכן מורפיום לכאב. לציין כי קודם לכן הייתי נקייה מתרופות - אפילו לא אדוויל... במהלך האשפוז חלה החמרה בכאבי הראש באופן משמעותי, היו לי לסירוגין נימול בפנים מצד ימין וכן ירידה בתחושה מימין וכאבי ראש קשים שלעיתים התבטאו בקושי רב בראייה - גם כן בעיקר מימין. עם שחרורי אמש, אני מרגישה גרוע הרבה יותר - לא אוכלת כבר 6 ימים (כניראה בשל התרופות), גרד בפנים ובעיקר כאבים קשים כולל כאבי ראש ובחילות והבא נשכח את הנימול בצד ימין בפנים - בהחלט יכול להיות שהכל זה מהתרופות כי איני רגילה אבל אשמח לחוו"ד המקצועית בבקשה כי אני ממש סובלת. מבית החולים שוחחרתי בהמלצה לייעוץ נוירולוג בדחיפות, פיזיוטרפיה, משככי כאב, מנוחה מוחלטת וכן לשקול ניתוח נוסף בצוואר - האם הכל קשור בצוואר...? האם תוכל לכוון אותי ולו במעט בבקשה? לא יודעת באם רלוונטי....יש לי אח קרבה ראשונית עם אפילפסיה (ביקשו שאציין זאת אז מציינת). המון תודה ד"ר וסליחה על הפנייה הארוכה.... שבוע מבורך - לינדה!
open
שלום, בתי בת כמעט עשרים לפני שנתיים הייתה התפרצות של כאבי בטן שילשולים והקאות במשך חודש שלם, בבדיקת קולונוסקופיה אובחנה דלקת פעילה במעי הדק הסופי, בדיקות דם crp 14 ואמוגלובין נמוך לאחר נטילת מודולן במשך שלושה שבועות חל שיפור גדול במחלה והחלה להרגיש טוב אציין כי הביופסיה הייתה תקינה, mre תקין, לאחר חצי שנה שוב נעשתה בדיקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה לחלוטין ללא עדות לדלקת כמו כן גם הביופסיה תקינה, במשך השנה וחצי האחרונות בדיקות דם תקינות crp תקין אמוגלובין תקין ןכל זאת ללא טיפול תרופתי מידי פעם שילשולים ויציאת רכות אבל ממש לא משהו מיוחד. בחודש האחרון החלה שוב להרגיש כאבי בטן בחילות ושילשולים. חשוב לציין שבאותה תקופה שהתחילה להרגיש לא טוב נטלה משככי כאבים אדוויל לכאבי מחזור וראש וכן הכל החל יום לאחר יום הולדתה ה18 ובאותו היום שתתה אלכוהול. בחודש האחרון יצא לה שוב לשתות אלכוהול וכאבי הבטן חוזרים תמיד בסמוך לשתית אלכוהול. האם זה מחייב שזה קרוהן או שיש רגישות יתר לאלכוהול ?
open
שלום. אני חדשה באתר. כרגע לפני גיוס, נוטלת סרדנה מהתאריך ה20/6 עליתי בהדרגה במשך שבועיים וכרגע אני לוקחת 100 מ"ג. רציתי לשאול האם מותר לשלב סרנדה בשילוב יחד עם תרופות שניתן להשיג בבית המרקחת ללא מרשם כגון אקמול/אדוויל/נוסידקס/נורופן/ ועוד? כי לדוגמא ראיתי שאת התרופה "אדקס", אין ליטול ביחד עם תרופות מקבוצה הSSRL. בנוסף לכך, האם עלול להיות סיכון לעבור סדרת חיסונים בצבא יחד עם השימוש בתרופה? תודה.
open
שלום לכולם, בשלושה שבועות האחרונים יש לי כאבים חזקים בצד שמאל של הפנים בחלק התחתון (השיניים,האוזן והלסת בעיקר). הייתי אצל רופאי שיניים 3 פעמים, אצל אף אוזן גרון, אצל נוירולוג ורופא משפחה. אף אחד לא יודע מה זה. הכאב עובר כשאני לוקחת אדוויל וחוזר כשההשפעה שלו עוברת. הכאב מתגבר כשאני אוכלת משהו קר או חם באזור הכאב. יש מישהו שיש לו מושג מה זה יכול להיות ?
open
שלום רב נמצאת כשלושה חודשים אחרי לידה, על מדללי דם (60 מג קלקסן ביום) והנקה מלאה. כבר כחודשיים סובלת מכאבים חריפים בגב תחתון, לאחרונה החמרה בה עם קימה מקבלת עוויתות חזקות שיכולות לשתק אותי. כרגע בעיקר שוכבת או יושבת, מתנהלת בקושי עם מקל. הבנתי שבלתי אפשרי לקחת זריקות וולטרן עם מדללי דם, ושגם אדוויל לא מומלץ. מה האפשרות החלופית הטובה ביותר? האם מותר אופטלגין? תודה רבה שיר
open
בת 27 נוטלת פלוטין מזה עשר שנים בגלל דכאון בתקופת התיכון שעבר,וקושי בהתמודדות בלחצים, אך אני מעוניינת להמשיך ולקחתו . בריאה .אין לי בעיות בריאותיות אחרות ידועות . שאלתי היא בפעם האחרונה הרוקח אמר ,שמומלץ לא לטול פלוטין עם אדוויל, נורופן, אדקס ,בגלל שיש בזה איבופרופן .באינטרנט קראתי שהכוונה היא לא לטול עם תרופות נוגדות דלקת NSAIDS. שאלתי היא ,האם הכוונה לא לטול פלוטין יחד עם כל התרופות NSAID(אם כן מה זה כולל) או הכוונה רק לאלה שמכילות איבופרופן . 2)האם הכוונה גם שמומלץ לא לטול פלוטין יחד עם שימוש במשחה וולטרן או משחות אחרות NSAIDS ? 3(האם אפשר למרוח משחה סילברול(נגד כוויות) בטיפול עם פלוטין(אין לי בעייה של G6pd ) 4)האם נטילת פלוטין עם אקמול או אופטלגין זה מותר? 5)האם נטילת פלוטין משך עשר שנים או להמשך חיי גורם לתלות התמכרות או נזקים כלשהם? המון תודה!!!
open
התקררות חזקה הובילה לכאב עז באוזן שמאל. כבר זמן מה שאני מרגישה שאני לא שומעת בה היטב. הייתי אצל מומחה אאג שניקה לי נוזלים ואמר להגיע כל חצי שנה. כעת מההתקררות הכאב חד באוזן כך שמשכך כאב 2 אדוויל לא עוזר ואני לא מצליחה לישון. הבןקר הייתי אצל רופאה שאמרה שזו דלקת ונתנה לי אנטביוטיקה דרך נוזל לאוזן 3 פעמים ביום. שמתי גם צמר גפן עם ש. זית כתרופת סבתא אך כאב עדיין חזק. האם מוקסיפן יכול לעזור?לא קרה לי עוד שלא הצלחתי לישון בלילה עקב כאבים כה חזקים. אשמח ממש לעזרה. נעמה
open
שלום לקוראים לפני כחודש וחצי, 4.10 קמתי בבוקר עם כאב ראש מאוד מוזר. עד אותו יום סבלתי מכאבי ראש בתדירות מסויימת, לא מאוד גבוהה אבל לדעתי כזה שנגרם מטריגר יחסית עדין - כמה דקות בשמש, נסיעה ארוכה, יום ארוך ועמוס או חוסר שינה. אני רוצה לציין שכאבי הראש שחוויתי עד לאותו יום מעולם לא נמשכו יותר מיום אחד, ותמיד הייתה הטבה בעזרת משכך כאבים (אדוויל) או מקלחת ושינה טובה. מעולם לא קמתי בבוקר וכאב ראש הופיע מיד. כל זאת עד לאותו יום. באותו יום הכאב היה שונה, ניסיתי אופטלגין ואיבופן ללא שום הטבה. הייתי אמורה לטוס יום למחרת ונלחצתי מהמחשבה שאולי לא כדאי שאטוס, ולכן כבר באותו לילה פניתי למיון. במיון קיבלתי פאראצטמול IV ללא הטבה, וגם זריקת וולטרן IM ללא הטבה. בדיקות הדם היו תקינות לחלוטין ובדיקה נוירולוגית הייתה תקינה, ומכיוון שזה נמשך רק החל מאותו יום ולא היו דגלים אדומים, שוחררתי והנוירולוג אמר שאין מקום לדאגה. יום למחרת טסתי לחופשה בת 5 ימים, לכל אורכה כאב לי הראש. הכאב היה עמום, ממוקד ברקות, אבל לעיתים שינה מיקום. אופטלגין נוזלי ונורופן לא עזרו או עזרו רק חלקית. בשובי מחו"ל פניתי שוב למיון. הפעם דיווחתי שכבר שבוע וכאב הראש לא עובר, ולא מגיב לשום תרופה. עברתי בדיקת פונדוס - תקינה. בדיקת אא"ג כולל סיב אופטי - תקינה. בדיקה נוירולוגית - תקינה. ושוב משככי כאבי IV ללא הטבה. החלטתי לעבור CT ראש ללא חומר ניגוד - ללא כל ממצא. ושוב שוחררתי. ניסיתי דיקור סיני - לא כל כך עזר, בעיקר עזר לי להרפות את העורף והחלק האחורי הרגיש רגוע יותר, אבל שוב הכאבים התמקדו בחלק הקדמי של הראש והפנים. כעבור בערך שבוע החלטתי לגשת שוב לבית החולים, מכיוון שהופיע צפצופים באוזניים ומאותו רגע כבר לא יכולתי להירדם. עד לרגע זה חשוב לציין שישנתי מצויין וכאב הראש לא העיר מהשינה. אבל חווית הציפצוף הקשתה עליי מאוד להירדם וכבר התחלתי ממש לדאוג. בפנייה הרביעית למיון הוחלט לאשפז אותי במחלקה נוירולוגית. באשפוז - עברתי MRI, CTA, ניקור מותני... כל הבדיקות חזרו תקינות לחלוטין. בעקבות הניקור המותני חוויתי Post LP syndrome שגרמו לכאבי ראש איומים בכל מצב שהוא לא שכיבה על הגב. זה קצת מיסך על כאב הראש שבעקבותיו התאשפזתי. כעבור 3 ימים, חלפו הכאבים מהניקור, וחזרו הכאבים המקוריים. תחושת לחץ ברקות ובגשר האף, לחצים באוזניים וטינטון. בשלב זה של הסיפור התחילו להתפתח בעיות של חרדה קשה ומתח מאוד גדול. נורא נלחצתי שכאב הראש הלא ברור הזה מלווה אותי כבר תקופה כל כך ארוכה מבלי שמישהו יכול לשים אצבע על הגורם. בבית החולים שיחררו אותי עם אבחנה של "CHRONIC DAILY HEADACHE"', טיפול מניעתי בנאובלוק ונרמיג. כמו כן קיבלתי קורס סטרואידים (סולומדרול במשך שלושה ימים) - ונתבקשתי להפסיק בהדרגה - 40 מ"ג פרדניזון ולהוריד 5 מ"ג כל יום. בימים שלאחר השחרור - כאב הראש המשיך, ללא כל הטבה ואף החמרה. הייתה גם הידרדרות נפשית וחוויתי התקפי חרדה, דכאון. כמה ימים לאחר מכן הגעתי לנוירולוג באיכילוב, שבדק אותי בדיקה מקיפה, עבר על כל תוצאות הבדיקות שנערכו באשפוז, ולאחר שהתייעץ עם מנהל מרפאת כאבי ראש ופנים באיכילוב (ד"ר אמנון מוסק) - הוחלט שאפסיק מיידית את הסטרואידים, ואתחיל טיפול באלטרולט וגאבאפנטין. במקביל פניתי לפסיכולוגית ופסיכיאטר על מנת לטפל בחרדה שהתעוררה עקב הכאב הממושך. התחלתי טיפול בזנקס. תוך כמה ימים אכן היה שיפור במצב, כאבי הראש פחתו בהדרגה, רמת הלחץ ירדה והתחלתי להרגיש מעט טוב יותר. הכאבי "ירדו" קצת לעבר צידי הפנים והקרינו ללסת, אבל היו פחות חמורים ויכולתי לתפקד קצת יותר טוב. בעיקר הרגשתי שלקראת סוף היום, כשאני כבר עייפה מאוד, הכאב יותר מורגש. במהלך כל החודש הזה לא עבדתי ולא חזרתי ללימודים. זה המקום לציין שאני סטודנטית לרפואה, במהלך האשפוז הייתי אמורה להתחיל את שנה ג', וזה לא קרה. בעקבות ההטבה במצב החלטתי לחזור ללימודים שבועיים אחרי תחילת השנה. קצת לפני החזרה ללימודים חלה החמרה בכאבי הראש. שוב חזרתי להרגיש כאבים מהרגע שאני מתעוררת ועד הרגע שאני הולכת לישון, ושוב צפצוף באוזניים שמקשה עליי מאוד להירדם. שוב נשאבתי למעגל של כאב ראש שמנהל אותי - קובע איך אתפקד ואיך ארגיש, שולט במצב הרוח שלי. שוב חוויתי חרדה, תסכול, אני מרגישה שאין לזה סוף, ויש לי פחדים איומים שכאב הראש יתפוס קיבעון וילווה אותי עוד תקופה ארוכה. אני לא יודעת איך אצליח לשרוד את השנה הזו שהיא גם מאוד עמוסה בלימודים עם כאב ראש כזה ומתח תמידי. אני רוצה לציין שעד אותו יום בו הופיע כאב הראש לראשונה מעולם לא חוויתי חרדה. יש לי משפחה תומכת ובן זוג מדהים, תמיד הצלחתי בלימודים ולא חוויתי קשיים מיוחדים. סה"כ אני בן אדם מאוד שמח ונהנתן, פעלתנית, אוהבת את החיים.... החודש ומשהו האחרונים ממש גזלו ממני את שמחת החיים, אני מתוסכלת קשות מהכאבים. מבחינת המשך הטיפול - רופאת המשפחה שלי הפנתה אותי לטיפול בביופידבק, התחלתי ליטול ציפרלקס לאחר התייעצות עם פסיכיאטר כדי שאפסיק ליטול זנקס, ויש לי תור למרפאת כאב ראש ופנים באיכילוב בינואר הקרוב. במקביל אני נפגשת עם פסיכולוגית ומנסה לעבד את כל המשבר הזה. בינתיים אני במאבק יום יומי לא לאבד את עצמי, מנסה לחזור לשיגרה אבל בפועל לא ממש מצליח לי. אני לא יכולה ללמוד עם כאב ראש, ובעצם אני מרגישה חסרת אונים שזה המצב. אני ממשיכה עם הטיפול התרופתי (גאבאפנטין + אלטרולט) בינתיים עד שאפגש עם ד"ר מוסק ונראה מה הלאה. חולמת על היום שבו אני קמה בלי כאב ראש, מעבירה יום שלם בלי לבכות. אני חייבת לדעת שיש נקודת סיום לכאב הזה. אני מרגישה שחיי נלקחו ממני, וכמה שכולם מנסים לנחם בעובדה שכל הבדיקות תקינות ו"אין שום דבר מסכן חיים", אני רק חושבת על אילו מן חיים אלה אם הכאב לא מרפה? אשמח לשמוע תובנות מכם, אם מישהו חווה משהו דומה, דרכים נוספות לטיפול, רעיונות נוספים, או סתם הזדהות. הכל יתקבל בברכה. תודה שקראתם עד כאן. דורין
open