בסופר השכונתי

מי היה מאמין שקנייה שגרתית בסופר השכונתי, עשוייה להתפס בעיני כחוויה נפלאה של בוקר שכולו טוב.
איך זה קרה? המציאות השבוע יצרה פלאים…

יום ראשון התחיל בהבזקים של כאב מיגרנה.
יום שני נפתח בעירוי טיפולי שקיבלתי במרפאת כאב, כחלק מהניסיון הכללי לסייע בהפחתת הכאב הכרוני. איתרע מזלי שחצי שעה קודם למתן העירוי ההתקף שלהמיגרנה החל.
ימים שלישי ורביעי – נשאו על גבם התקף מיגרנה פועם שהשבית פעולה ותנועה באופן מוחלט.
בוקר חמישי, התעוררתי ללא כאב חזק, עייפה מעוד לילה קשה. החלטתי ללכת לסופר.
זכיתי לברכת בוקר טוב מהשומר שבכניסה, נהנתי עד מאוד מהמקררים והמקפיאים שהקלו במעט על הכאב, שוחחתי בקצרה עם הקופאית וחזרתי הבייתה עם סל קטן של מוצרים וסל גדול של חיוך והוקרה על אור היום, האויר הצח והתקווה.
והנה הגיע בוקר שישי עם נסיגה משמעותית ביחס ליום האתמול. נלחמתי על היום וכאב באמצע היום נעלם.

תמיד שווה להגיע לסופר, לא?
סופ"ש נפלא