כשלונות או אני כשלון

אני מגדירה את עצמי ככשלון 
זהו ככה 
לא מבחינת ההשמנה. כשלון כללי כזה. 
והעניין שאחוז מאוד גבוה מכך נובע מההשמנה שלי. איפה שהוא למדתי שכשלון השליטה במשקל הוא חשוב ומהותי יותר משאר התחומים בחיי. אז מה אם עבדתי המון שנים עד שאני עזבתי ושתכף יהיה לי תואר שני. אז מה אל עשיתי ילדה לבד ואני מתמודדת אם כל הקשור בה ונותנת לה את כל צרכיה. 
אני הר. שמנה  ענקית ולא מצליחה פעם אחת לסתום את הפה ולרזות ולהיות נורמלית כמו כולם. אז זהו אני כישלון .
וזה מרתיח אותי שככה המוח שלי עובד. לגמד את כל ההישגים שעבדתי כל כך קשה בשבילם כי אני דובה. תראו את אופרה וינפרי אחת הנשים המצליחות ביותר בעולם. גם היא לא שווה כי כל חייה נאבקה במשקל. 
זה מתחיל חברתית העניין הזה, מנשים בתוכניות ריאליטי שרק מתעסקות בלהראות יפה בטלויזיה,  והעצמנ נשית זה נחמד אבל קודם תכנסי לגינס 2 דקות אחרי לידה. ומאנשים כמו ברלרד (אין לי שום דבר אישי נגדו שיצליח) שמודיע שאין שום בעיה כי אדם חכם אם כוח רצון רק סותם את הפה ויורד 50 קילו ב100 יום . והידיעה שהדבר שהכי מפחיד גבר שמסדרים לו דייט זה שהיא תצא שמנה. 
אז אני לא מצליחה  מכאן נובע אני כשלון!! 
ונמאס לי לחוש ככה נמאס
עכשיו יש לי בעיה. מצד אחד אני חייבת לרזות וכמו שכבר אמרתי ,אני חייבת להבריא ולטפל בגופי. מצד שני מתחשק לי לשבור את הכלים והכללים ולא לתת לכשלון בתחום הזה להגדיר אותי
כל דיאטה שעשיתי, והיו המון, לקחה לי כל כך הרבה כוחות זמן וכספים ואז אחרי שנה נשברתי ועליתי הכל פלוס. לא בא לי עכשיו להתחיל אם זה שוב. אבל חייבים. 
זו חרב שרק מכה. מצד אחד ברצוני לקום מחר בבוקר ולומר – אני אפרת אוהבת ומקבלת את עצמי כמו שאני וזה מספיק טוב וזהו. מצד שני אני  פאקיינג שוקלת כמעט 150 קילו אז האהבה העצמית הזו תוביל אותי לקבר מוקדם מה גם שאני ממש לא אוהבת להיות כזו שמנה .
וכן אני מודעת שאהבה עצמית היא הדרך להרזיית אמת וקבלה עצמית תעזור. אבל כרגע אני לא שם. כרגע אני בראש של האשמות עצמיות. רוצה להסתכל במראה ולראות את האדם מעבר לשומן ולא יכולה, רוצה להעיף מעליי את השומן ומשום מה האדם שבפנים לא מספיק חשוב לקום ובאמת לעשות את זה 
אז אני מחפשת אותו. את האומץ לרזות. רק בשביל לרזות. זה לא ישנה את חיי  בשום תחום חוץ מהבריאותי. אבל גם לא יהיה לי התירוץ הזה יותר 
אז איך מוצאים אומץ לרזות? איך מפסיקים לחוש ככישלון? לא יודעת מחפשת ומקווה להגיע לדרך. מה שכן הפעם אני לא מוכנה לוותר