צום מיצים – ההתחלה

הצום החל ביום חמישי, ב-3 ימים הראשונים לצום, שהיתי בבית מלון לבד, פחד והתרגשות בעיקר, איך אצליח לעמוד בפיתויים? איך אתמודד עם הרעב? האם הצום יעזור ואם הוא לא לאן אוכל עוד להמשיך?

מעל חצי שנה אינני אוכלת בשר ועוף, גבינות ולחם הפסקתי לפני כחודשיים, קפה אינני צורכת שבוע כהכנה לצום ובהיותי מעשנת, "נאלצתי" גם את הרעל הזה להפסיק לצרוך.
בוקר יום חמישי היה היום הראשון לניסוי, קמתי בבוקר, אמרתי בוקר טוב לכאבים, דירגתי אותם באזור ה-6. פתחתי את היום עם מיץ גזר, תפוח וסלרי, את כל המיצים והשילובים קיבלתי מתזונאית שמלווה אותי ואשר עברה מצב דומה לשלי.
את המשך היום העברתי במלון כאשר כל שעתיים בערך שתיתי חצי ליטר של מיץ והוספתי שייק מונו על בסיס של מים כארוחת ערב. למרות הכאבים שהיו עדיין מאוד חזקים נרדמתי מוקדם בסביבות 22:00 וקמתי ב9:00, השינה הייתה מתוקה כזו שלא חוויתי הרבה זמן.
יום שני לצום התחלתי לשתות את המכסה היומית, שוב כל שעתיים וחצי, הטעם של הפירות והשייק ממש מדהים אותי, במהלך היום הבטן פחות כואבת לי, את רוב היום העברתי במרפסת המלון, קראתי ספרים העוסקים בתזונה וכן סיפורי החלמה באמצעות התזונה, נוכחתי לגלות כי ישנן אסכולות רבות ושזה מבלבל אותי קצת, כן הייתי רוצה לחזור לאכול מתיישהו ביציים וגבינות (לפי שיטת קינגסטון זה רצוי) אך כרגע אני במטרה להחלים ועד שזה לא יקרה כנראה שהתזונה שלי תהיה מבוססת רק על פירות וירקות מסויימים. בערב, שתיתי מרק טחון ושוב החלו כאבים חזקים, החלטתי שכרגע אני לא נוגעת בירקות וממשיכה עם הפירות, במהלך הלילה היו לי כאבים חזקים ובקושי הצלחתי להירדם, קמתי ב7:30 ועדיין תחושת שריפה בקיבה. לאורך היום דרגת הכאב השתנתה, הבטן לא נפוחה אך הכאב נהיה חד מאוד וממוקד.
יום שלישי לצום יום שבת. התעוררתי ב7:30 עם שריפה בקיבה, באזור 12:00 יצאתי לטיול בים, הלכתי  שעה לאורך החוף, האזנתי למוסיקה נעימה והרגשתי פשוט מדהים, כמה יופי יש ברגעים כאלה שאתה מקדיש נטו לעצמך ונטו לנשמה, הרגשתי שאני בתוך קליפ יפייפה שהעיניים שלי מצלמות.
בסביבות 17:00 התחיל לכאוב פחות, בבית נרדמתי דיי מהר ומתעוררת בסביבות 4 לפנות בוקר עם כאבי רעב ממש חזקים ואיכשהוא מצליחה לחזור לישון.
יום ראשון, חוזרים לעבודה, לשגרה, שוב פחד מאיך אתמודד עם הכל, התעוררתי  ממש מוקדם כדי להכין את המיץ ליום, יש משהו נחמד בלהכין לעצמך אוכל בריא וממש להתאמץ בשביל זה, אני מרגישה שאני מטפלת בעצמי וזה עושה לי תחושה נעימה, אני חייבת לציין שלאורך השלושה ימים הראשונים היו לי הרבה רגעים של התרגשות, רגעים קטנים כאלה של אופטימיות מאוד חזקה, הנפילות לעומת זאת היו שם אמנם, אבל פחות השפיעו עלי, הן היו בעיקר קשורות למה יהיה בעתיד וכיצד אצליח להתמודד עם כל הפיתויים מסביב ואני חייבת להודות שגם קצת היה לי קשה לחשוב שלא אוכל לשבת בפאב או בים עם כוס יין או בירה, אני חושבת גם על צ'יפס ומלא!!
במשרד אני חוטפת רעב קשוח ביותר, אני מנסה להרגיע את עצמי כי הכאבים גם התחזקו, בדרך כלל שכואב לי ככה אני אוכלת משהו וזה מרגיע בקטנה ואז הכאב חוזר ביג טיים, תלוי במה הכנסתי לפה, הפעם אני צריכה פשוט להתסכל עמוק עמוק לתוך הכאב.  עוזר לי לקום מהכסא להסתובב קצת ולשבת קצת בשמש.
הריחות של האוכל משגעים אותי.
בסביבות :17:00 אני מתפנקת עם שייק מנגו שפותח לי את כל הצ'אקארות, מי היה מאמין שארגיש כזה היי מפרי !
בערב  אני שותה מיץ גזר יש כאב אך הוא פחות מציק, לצערי לא הצלחתי להכנס למיטה לפני 23:00 שזה גרוע כי שמפסיקים לאכול ב-18:00-19:00 רצוי ללכת לישון מוקדם ובלי קשר חלק מתהליך הריפוי הוא ללכת לישון גג ב-22:00 ולישון 8 שעות טובות, זה לא קרה ובסביבות 00:30 התפתחו לי כאבי רעב חזקים מאוד בנוסף לכאבים  הרגילים, הקיבה שלי כאילו אוכלת את עצמה ובא לי לפתוח את הבטן ולתלוש את הקיבה מהמקום. אני לא מצליחה להירדם עד שבן זוגי מביא לי שקית עם מים רותחים ולמרבה הפלא זה עוזר, נרדמתי..
קמתי ליום החמישי של הצום עם רעב אך גם עם אנרגיות, התחלתי להכין הכל ויצאתי ליום עבודה נוסף.
התחלתי את היום עם מיץ מלפפון, תפוח וסלרי, הכאבים נרגעו קצת בערך דרגה 4, כעת השעה 12:00 ואני שותה שייק פפאייה, עדיין כואב לי אך פחות מהלילה.
המשך יבוא..