הנשימה, הפחדים והזיכרון

לראשונה הראו שמקצב הנשימה מוביל פעילות חשמלית במוח המגבירה יכולת שיפוט רגשית וגם פעילות קוגניטיבית כמו הזיכרון. השפעות התנהגות אלה תלויות אם שואפים או נושפים את האויר וגם אם נושמים דרך האף או דרך הפה.
במחקר הראו שהמשתתפים זיהו פרצוף מפחיד מהר יותר כששאפו לעומת כשנשפו את האויר, המשתתפים גם זכרו יותר פרטים שראו בזמן השאיפה שבנשימה לעומת בזמן הנשיפה.
הבדלי אפקט הנשימה הנ"ל לא נראו כשהנשימה היתה דרך הפה במקום דרך האף.

בבדיקות מוח שנעשו לנבדקים נמצאו שינויים דרמטיים בפעילויות המוח באיזורי האמיגדלה וההיפוקמפוס כשהישוו את השאיפה לעומת הנשיפה. נראה שכששואפים אנחנו מפעילים נוירונים הקשורים לקורטקס ההרחה, לאמיגדלה ולהיפוקמפוס השייכים למערכת הלימבית.
המידע פורסם בעיתון Journal of Neuroscience

החוקרים חקרו בתחילה 7 חולים עם אפילפסיה שנשתלו אצלם במוח אלקטרודות למציאת איזורי התקפי האפילפסיה וכשבדקו את השפעות הנשימה ראו את ההפעלה של איזורי הרגש, הזיכרון והריח. בשלב הבא של המחקר בחנו החוקרים האם לאיזורי מוח אלה תפקיד קוגניטיבי למשל בפחד והאם הנשימה תשפיע…
האמיגדלה הקשורה עם ניהול רגשות כמו פחד ולכן בחנו בשלב שני של הניסוי  60 מתנדבים כמה מהר הם מזהים תחושת פחד או תחושת הפתעה בתמונות במצבי נשימה שונים.
אכן הם זיהו תמונות פחד יותר מהר בשלב השאיפה של האויר דרך האף לעומת בשלב הנשיפה.
לא נראה הבדל כזה בתמונות שייצגו הפתעה וגם לא נראה הבדל כשנתבקשו המתנדבים לנשום דרך הפה.
במבדקי הזיכרון (קשורים לאיזור ההיפוקמפוס) נתבקשו אותם מתנדבים לזכור תמונות עם פריטים. גם כאן נמצא שהמתנדבים זכרו יותר פרטים שראו בשלב השאיפה של האויר בהשוואה לשלב הנשיפה.
 
נראה שבמצב פניקה מפחיד כדאי לנשום מהר דרך האף כדי להגביר את משך השאיפה הכולל, אכן באופו טבעי אנחנו מגבירים קצב נשימה במצבים כאלה. נראה גם שהמימצאים מסבירים את יכולתה של המדיטציה או הנשימה לתרום להפעלת האיזור הלימבי.
Journal of Neuroscience, 2016; 36 (49): 12448 

מעניין איך היתה משפיעה על תוצאות המחקר נוכחות הגז החכם – ניטריק אוקסיד NO הרלבנטי כל כך לנשימה…ימים יגידו…