שני צדדים למטבע
איגוד האלצהיימר סבור, כי יש ראיות חזקות מספיק כדי להסיק, כי למידה ואימון קוגניטיבי לאורך החיים, עשויים להפחית את הסיכוי לירידה קוגניטיבית ולדמנציה.

מאמר של הח"מ ושל ד"ר דקלה אנדר פוקס סוקר מספר רב של מחקרים אשר פורסמו בשנתיים האחרונות ושמצביעים על הקשר שבין אימון קוגניטיבי לשיפור היכולת הקוגניטיבית וכן לשיפור איכות החיים ואף יותר מכך, לדחיה של כמה שנים בהופעה של דמנציה אצל המתאמנים.
המאמר הופיע במגזין דורות(1) בגליון 182 שהופיע בחודש ינואר 2017
למי שמועניין לקרוא את המאמר במלואו, צירפתי אותו כאן.
1) מגזין דורות, גליון 182, עמ' 31-32

שלום לך!
אין כל חידוש במחקר המוח כמו כל אברי הגוף דורש אימון שוטף ולכן כדי לשמור על הגוף אנו מתעמלים וכדי לשמור על צלילות המוח יש להפעילו תמיד. הבעיה לדעתי שרוב האנשים עוסקים בשגרת היום יום ואינם צריכים לצורך התפקוד היומי לאמץ את המוח ולכן הנכון הוא לקרוא לפתור תשבצים ולעשות תרגילי מחשב קוגנטיביים זה כנראה עלול לשפר את פעילות המוח השוטפת. כדי שלא יתנוון מהשיגרה כשניזכרים זה לעיתים כבר מאוחר.
בברכה
מוצרפי
- 0
- שתפו
דווחותודה על ההערה והתייחסות.
נכון הדבר שלעיסוקו של אדם יש השפעה מובהקת על סיכוייו ללקות בדמנציה, ונמצא בעבר קשר ברור בין רמת ההשכלה ווג העיסוק לבין הסיכוי ללקות בדמנציה או באלצהיימר.
מאחרי ובגיל +50 רמת ההשכלה שלנו וסוג העיסוק כבר נקבעו, אז מה שנותר לנו הוא לנסות ולשפר את מצבנו, ולכך יש כמה גורמים, האחד הוא, כפי שציינת פעילות גופנית סדירה, והשני הוא אימון קוגניטיבי מסודר.
לצערי, לקריאה ולתשבצים אין השפעה על המצב הקוגניטיבי (ראה למשל: "סודוקו זה לא מספיק"
https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=15226075910
- 0
- שתפו
דווחולאלי גל שלום!
דבריך מדויקים כל כוונתי היא שיש להפעיל את המוח מחשבתית ולא להשאר בשגרה הרגילה. אני היום בן 73 ודברי נכתבים מתוך נסיון וראיה מה קורה לאחרים שאינם מפעילים את עצמם. ללמוד חומר קצת מורכב אפילו רק כדי להבינו בלי קשר לתועלת זה כמו באימון גופני פעולות לא מטרתיות איך שריריות בלבד.
העיקר הבריאות
מוצרפי
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו