במחלקה הסגורה.

אני .כשאושפזתי פסיכיאטרית ..אושפזתי פעמיים בחיי במחלקה סגורה.אושפזתי מהסכמה מלאה..אושפזתי בגלל פגיעות עצמיות.ובגלל שהיו לי בזמנו כוונות להתאבד..

אני זוכרת את עצמי שם.במחלקה הסגורה.

כלואה.כמו בכלא לכל דבר

כל היום מתנועעת משם לכאן..

והזמן לא זז

בין שכיבה במיטה.להליכה מצד לצד.לעוד סיגריה..

ואני לא מזהה את עצמי

מוזנחת..בוכה.רועדת.רוצה להעלם..

רוצה פשוט להמחק.למות..

ואני פעם צוחקת ופעם בוכה…

בפנים.הנשמה כואבת

עוד תרופות ועוד תרופות

הפסיכיאטרים רק מנסים להרדים.להרגיע.

כי אין דרך אחרת להרגיע..

מחלקה סגורה..

זה אסון.

אני זוכרת את עצמי שם.ונבהלת.

זאת לא הייתי אני

זאת הייתה מישהי אחרת

מאוד חולה

שנפשה מיוסרת

והיא רק רוצה לנוח

וסוגרים אותה.לא נותנים לה למות.

כן.זו הייתי אני

לפני 3 שנים

מציאות מפחידה…