\"מאושרים ללא סיבה\" והפעם באמת…
<p> אושר ללא סיבה חיצונית</p>
אני לא אוהבת ספרים, שמיועדים לעזרה עצמית (לאחרונה תרמתי כמאה כאלו לספרייה העירונית) אבל אני לא יכולה לעמוד בפיתוי של לקנות אותם. הם פשוט נוצצים לי מהמדף וקוראים לי : "קני אותי, קני אותי…יש לי את הפתרון בשבילך…". אני מנסה לא לשמוע אותם יוצאת,מסתובבת בחוץ, שותה קפה (לרוב חנויות הספרים הם כמובן בקניון) ואחר כך חוזרת לחנות הספרים ,מוכת אשם על הבזבוז הכספי המיותר, מתגנבת למדף, מעלעלת בדפים הלבנים החדשים וכמו נרקומן מסניפה ומשלמת.
למה? כי הם תמיד מבטיחים לי משהו, שאף אחד אחר לא מעז להבטיח והם עושים זאת בצורה פסקנית שאיננה משתמעת לשתי פנים: "איך להפטר מהכעס בשני שעורים" (מדהים לא?!), "איך לגדל ילדים מאושרים?" (שאני לא אשקיע באושרם של הילדים שלי 90 שקלים, רק אלוהים יודע כמה עולים הטיפולים הפסיכולוגיים האלה אחר כך?" ) "למצוא את הגבר המשלם" (אמנם כבר התחתנתי …אבל יש לי בנות וחברות…). "להגשים את כל החלומות ובקלות!" ( איזה הזדמנות ועוד במבצע – אני חייבת לחטוף).
טוב את הסוף אני מניחה שאתם מכירים וודאי מעצמכם. במקרה הטוב אני קוראת את הספר ומתמלאת הארה לחמש דקות תמימות ואחר כך הספר חי לו , בנחת,מעלה אבק על המדף בחדר השינה עד שהתקפת אלרגיה (אם לא ידעתם קרדית אבק הבית מאוד אוהבת לקרוא את הספרים האלו ותארו לעצמכם שהיא אפילו לא שילמה עבור התענוג) מאלצת אותי למסור אותם הלאה. יש סיכוי שבסיפרייה העירונית עוד יבנו קיר על שמי….
במקרה הרע אני בקשי טורחת לקרוא אותם כי מה לעשות חלקם פשוט משעממים רצח וגורלם דומה לאלו הקודמים אם כי את אלו אני שמה במדף בחדר אחר כמו בגדים ישנים, שמעלים לבויידם כי אין אומץ לזרוק אותם ווגם כי אולי ליובל תוולד ילדה, שבגיל ההתבגרות שלה תראה בהם וינטג' מהמם…אז לא כדאי לזרוק. לא ככה?
לזכותי יאמר שאני לא מתיאשת, בדיוק כמו שאני ממשיכה לקנות קרמים לפנים ומאמינה בכל ליבי, שבבוקר אני אקום צחה וזכה עם עור של תינוק בדיוק כמו של הדוגמנית שמפרסמת אותם. נכון, שזה עוד לא קרה אבל בכל פעם שהמוכרת הממולחת בסופר פארם נופלת עלי (ויש להן כשרון לעשות זאת בדיוק ביום שהמראה מדגימה לי פרצוף של ערפאת בימים קשים) אני מעמידה פרצוף של קשוחה ומזלזלת (על מי את חושבת לעבוד אה?) אבל בולעת את כל ההבטחות של המוכרת בשקיקה: "בדיוק בשבילך, לא תאמיני, תרגישי מוזנת ותוך שבוע שבועיים הכל יקרון חבל, שתזניחי את עצמך. אה, כן , בדיוק יש גם מבצע…אם קונים שניים מקבלים סרום אצות מההימלאיה , משהו, משהו ועוד משהו, ששכחתי להזכיר, המבצע הוא רק היום מדובר בסדרה מגבלת…תחליטי, אני כמובן לא רוצה לדחוף לך שום דבר , זה ממש לא הסגנון שלי ,אבל נראה לי שחבל. לא?!). צודקת הגברת, למה שאני לא אהיה מוזנת וקורנת, מגיע לי לא?!, מה יש אני לא עובדת קשה?, לא נחמדה לחברות שלי?, לא עוזרת לאנשים בכמוני?, כן, כן, מגיע לי . מה יש חיים רק פעם אחת? לא ככה?.
טוב אין ספק שאני גורמת למוכרים להיות מוזנים (מארנקי) וקורנים (איך הן כולן נופלות בפח…קלי קלות) ואצלי? הכל טוב. תודה. אני עדיין לא קלאודיה שיפר, לא נפטרתי מכל כעסי,לא הגשמתי את כל חלומותי (בקלות) והילדים שלי הודיעו לי , שבפעם הבאה , שאני רוצה לנסות איזה שיטת אושר חדשה עליהם כדאי שאני אחפש לי ילדים אחרים.
אבל אני אדם מלא תקווה ואכזבות פעוטות כאלו לא יחסלו אותי ולפעמים ההתמדה משתלמת.
לאחרונה רכשתי ספר הנקרא "מאושרים ללא סיבה" של מרסי שימוף ותאמינו או לא "התחברתי". הספר נמצא ליד מיטתי אני מתרגלת את התרגילים המוצעים ולאט לאט רואה ברכה.
למי שאין כוח לקרוא (או רצון לבזבז) אני אסכם בשבועות הקרובים את עיקרי תורתה.
והרי החדשות ועיקרן תחילה.
ניסויים נרחבים גילו שכחמישים אחוזים מנקודת האושר הקבועה שלנו (יש דבר כזה ) מקורם בגנטיקה, והחמישים הנותרים נרכשים. כך, שחצי מהסיבה לכך שאתם מסתובבים בעולם עליזים מטבעיכם או מדוכאים על בסיס קבוע הוא שנולדתם ככה , והחצי השני נקבע על ידי המחשבות, הרגשות והאמונות שלכם, שעוצבו בתגובה לחוויות החיים שלכם. רק כעשרה אחוזים מנקודת האושר הקבועה שלנו נקבעים על ידי נסיבות חיצוניות , כמו רמת העושר, המצב המשפחתי והעבודה. ארבעים אחוזים נותרים נקבעים על ידי המחשבות השכיחות שלנו, המילים והפעולות.ולכן יש לנו הכוח לתכנת את נקודת האושר הקבועה שלנו לרמה גבוהה יותר של שלווה ורוגע.
מרסי , המחברת מביאה סיפורים רבים של אנשים שחייהם רצופים משברים וקשיים ולמרות זאת חווים שמחה פנימית ואושר. בצד אלו, כמו רבים מאיתנו, שצריכים לעבוד בשביל , שמשהו מבפנים יזוז למעלה.
לאלו שלא ניחנו בגן הנפלא הזה היא נותנת תרגילים בכדי לכפות על חולשתו.
בעיקרון, לטענתה ולא רק לטענתה אלא גם לדעתם של מומחים אחרים : במה שאנחנו מאכילים את המוח שלנו ככה הוא מתפקד. תאכיל אותו בסרט אימה – תרגיש פחד. תאכיל אותו בסרט של אושר הולוודי – תרגיש מאושר. כל זאת ללא קשר למציאות החיצונית אלא במקרים קיצוניים ביותר כמו: עוני מכפיר או מוות של אדם קרוב שדורשים עבודה מאומצת יותר.
טוב, אז תרגיל ראשון הוא כזה:
דמיינו את עצמכם מאושרים ללא סיבה. איך היו חייכם נראים אם הייתם חווים מצב של יציבות ושלווה פנימית ורווחה פנימית? מה הייתם מרגישים ומה הייתם עושים? איך הייתם מתקשרים עם אנשים אחרים?
מדובר , לדעתה של שימוף בתרגיל רב עצמה, שכבר מההתכוונות בדמיון יכול להיווצר שינוי.
מסכימה לשתף אתכם באיך אני הרגשתי אבל זאת רק לאחר שתצטרפו אלי ונחלוק חוויות ביחד.
מבטיחה להמשיך להביא תרגילים ובינתיים אוהבת אתכם ללא סיבה…
אורית
