שינויים

הרעיון הוא לעשות שינויים בהרגלי החיים שלי. אני צריכה להשתנות. יש שינויים שהם שינויי עשה ויש שינויים של אל תעשה. כפי שכתבתי כבר, אני מכורה לאוכל וזה אומר שאני חושבת עליו כל הזמן. השינוי- צריך להפסיק לחשוב על אוכל כל הזמן. הבעיה היא שזה כמאמר הבדיחה הידועה: לא לחשוב על פיל לבן.

שינוי נוסף לאכול מעט. אני צריכה להפסיק לאכול גם כשאני רוצה להמשיך לאכול. כולם מסביבי ממשיכים לאכול ואני צריכה להפסיק. אני צריכה גם לא לאכול את המעטים, כלומר לא לישר עוגה, לא לאכול עוד תות, לא לשבת ליד קערת סלט ולאכול עוד חסה ועוד חסה. גם כשידוע שמזה לא אשמין, זה הרגל לא נכון.

אילו הם שינויי אל תעשה. לעומתם שינוי תעשה הוא להתחיל להזיז את הגוף. ואין זה אומר להזיז את האצבעות בהקלדה. זה אומר להתחיל ללכת. נאמר לי שצריך ללכת 10,000 צעדים ביום. קניתי מד צעדים ואף התחברתי אליו, וביום הראשון הלכתי בסביבות 1500 צעדים. זהו היום יום שלי. לצאת וללכת אינני יכולה. הרגליים מאוד כואבות.

מתחילה בצעד הקטן, מסתכלת כל הזמן על מד הצעדים. כשיש לי כח, אני מנסה להביא את מד הצעדים למספר עגול. היו לי 175 צעדים, אעמוד במקום ואצעד עד 200 צעדים.

כשאני שוטפת ידיים לאחר השירותים, אני עושה את זה תוך כדי צעידה במקום. כאשר אני רואה סרט בטלוויזיה אני קמה באמצע, כאשר אני יכולה וצועדת במקום. התחלתי ללכת בזמן שאני מדברת בטלפון, עושה סיבובים בבית תוך כדי דיבור. וכאן מגיע תרועות חצוצרה: אני יוצאת כמה פעמים לחצר, והולכת בה. עדיין אינני יוצא מהחצר החוצה. בחצר יש ספסל, כך שאני יכולה לשבת.

אתמול כבר עשיתי 5000 צעדים. חצי מהכמות הרצויה. אבל בשבילי זה פי 3 מההתחלה. איך אמר מאו צה טונג? גם מסע של עשרת אלפים צעדים, מתחיל בצעד קטן אחד.