נפילות ומניעת נפילות בקרב מבוגרים עצמאיים

        חולשה בשרירים, יציאה מאשפוז ובמהלך של אשפוז, התייבשות, שימוש בכמה תרופות או שימוש לא נכון בתרופות, מסת שרירים נמוכה, סחרחורות, התעלפויות, תת לחץ דם, אוסטאופורוזיס, דלקות מפרקים, ומכשולים סתמיים, כמדרגות עקומות ושבורות או שטיח הן כמה מהדוגמאות לגורמי נפילות בקרב מבוגרים וזקנים. גורמי הסיכון וסיכויי ההחלמה קורלטיביים לעלייה בגיל. לדוגמא, נשים מעל גיל 85 מאושפזות פי 8 מאשר בנות 64 עד 75, כתוצאה מנזקי נפילה.

        בדיעבד מתברר שלנפילות הייתה משמעות מיוחדת בקיצור תוחלת החיים של האנשים המבוגרים, ולשינוי איכות חייהם. לעיתים קרובות הנפילה עצמה לא גורמת נזק מהותי, אבל יש לה השפעה פסיכולוגית הנובעת מהמגבלות החלות על הפעילות היומיומית, השפעה שיוצרת תגובת שרשרת שלילית.  הקריטיות של נושא הנפילות עבור זקנים, כקבוצת גילאים מבודלת, וכאירוע שבדיעבד עיצב לרעה את איכות חייהם משתקף היטב במחקר ובעובדות הסטטיסטיות:

א.     כשליש מבני 70 ומעלה נופלים פעם בשנה או יותר, מעל למחצית הקשישים נופלים יותר מפעם בשנה – כלומר, מדובר בתופעה רחבה מאד.

ב.      ההשלכות של הנפילה רבות, גם על מערכת הבריאות. תאונות הן סיבת המוות החמישית בקרב הקשישים, וכששה אחוזים מכלל ההוצאות הרפואיות מופנים לטיפול בחבלות שנגרמו מנפילות.

לפיכך, ישנה חשיבות למודעות שישנה אפשרות שהאדם המבוגר ייפול. כמובן שישנה חובה של המבוגר העצמאי ומכריו בנקיטת אמצעי מניעה, וביניהם:

–       יש לקחת בחשבון שנפילות קשורות בקשת רחבה מאד של סיבות רפואיות ואחרות, בניהן גורמי סיכון פנימיים כגון הפרעות בתפקוד מסתמים, הפרעות קצב, אי שליטה סוגרים, רגישות יתר של הסינוס הקרודיטי, או מחלת עצבים היקפית.

–       דווקא התרופות הרווחות בקרב הקשישים כמו יתר לחץ דם וסוכר בדם, אך גם תרופות הרגעה, נוגדי דיכאון והקאה – כולם יחד או לבדם, עלולים להיות גורמי סיכון לנפילות. מדובר גם באי שימוש נכון בתרופות וגם בריבוי תרופות ובהרעלה מהן. עם זאת, יש לאבחן רפואית ולטפל בחוסרים, דוגמא מובהקת הינו החוסר בויטמין D.

–       יש לנטרל מראש גורמים סביבתיים כתאורה, שטיחים, מדרגות שבורות ומקלחת לא בטוחה. השיטה עליה אני ממליץ לאדם המבוגר ומקורביו פשוטה אך יעילה: יוצאים יחדיו מהדירה ונכנסים אליה שוב, הפעם כמבקרי חוץ שתפקידם לאתר את גורמי הסיכון. לעיתים התוצאה תהיה סילוק מנורה ניידת או חוט טלפון, לעיתים הוצאת שטיח או אפילו שינויים בהצבת הריהוט. לפחות שליש ממשך הבדיקה יתמקד בחדר האמבטיה, ולאחר מכן סביבת המטבח.

–       למי שזקוק לעוד הוכחה לחשיבות של הפעילות הגופנית, הרי ישנם מחקרים המוכיחים את היחס ההפוך בין מי שמתעמל לבין סיכויי הנפילה שלו. סעיף זה נכון גם במהופך. כלומר, יש קשר מחקרי מוכח בין העדר תנועה לנפילות.

–       חובה לשמר ראיה תקינה, תוך הבנה של הפרט שישנה ירידה בחושים. תשומת לב מיוחדת לבדיקות ראיה תקופתיות ולהתאמת המשקפיים לגיל. לדוגמא, ישנו מחקר המצביע על כך שמבוגרים עם משקפי ראיה רגילות, נפלו ב 8% פחות ממבוגרים עם משקפי "מולטיפוקל".

–        יש לזכור שכאשר מתבגרים לא חייבת להיות מחלה כרונית או נכות. בכל מקרה עליה בגיל מתאפיינת בנסיגה כללית, חולשה, תשישות או שבירות (Frailty). המשותף לכל אלה הוא הירידה בפעילות, בקצב ההליכה, בירידה לא רצונית במשקל, בעייפות קיצונית וחולשת שרירים דוגמת Sarcopenia. כאן אני שוב חוזר לצורך של האדם לאבחן מעת לעת את עצמו על מגבלותיו (לדוגמא, על ידי מדד סינוף לזקנה).