מעבר חד מקיצוניות אחת לאחרת
אני יכולה למצוא את עצמי שוכבת על הרצפה ממררת בבכי ומתהלכת בדיכאון מוחלט במסדרונות המחלקה להפרעות אכילה.
ובמעבר חד רוקדת באחד החדרים למשמע טראנסים ומעשנת בשרשרת כמה סיגריות, באקסטזה מטורפת, במאניה מטורפת.
הצוות מוכה הלם, איך אדם שלא שמעו אותו במשך חודש שלם מסוגל לעורר כל כך הרבה רעש במחלקה בכל כך מעט זמן, האמת שגם אני מוכת הלם ותדהמה למראות שאני מעבירה את עצמי כאן.
ובבוקר כמובן, איך לא, אני שומעת בכל המחלקה שהרופאה מחפשת אותי בדחיפות.
מסתבר שעשיתי שטויות לא מעטות בכמה ימיי רוממות הללו.
אז השאלה הנשאלת, האם אני במקום הנכון?
או שמא איך כל הנ"ל קשור בדיוק להפרעת אכילה?
