בלוג מור M עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. אז אחרי שנשמתי לרווחה כמה חודשים טובים, ירדתי במשקל מתחת לתקין. הנפילה חייבת להגיע, כי איך אמשיך בחיי בלי חטאים, וכך מצאתי את עצמי בצורה מודעת ומתוכננת לחלוטין פותחת את שישי במסעדה ואז עוברת בסופר, מגיעה הביתה ואוכלת שוב, יוצאת עם חברה לבית קפה בצהריים, חוזרת הביתה וקופסאות שוקולד מתחסלות, ללא שליטה. רק כשאקום בבוקר אחרי לילה שלם שעבר…
בלוג מור M מי היה מאמין. הכל בסדר, אני מרגישה מצויין, החיים תותים והכל ורוד. ואני מוצאת את עצמי ביום שישי במיון. כנראה הכל היה ורוד מידי. ישבתי והמתנתי לאחות שתקרא לי. בכיתי. מטופלים עקפו אותי והיה רעש ואנדרלמוסייה. ואף אחד לא שם לב שאני מטפטפת ומאבדת דם. לא היה לי אפילו כח לצעוק לעזרה. לבסוף הגיע תורי. בקושי הצלחתי לדבר, בכיתי. הסברתי לאח שעברתי…
בלוג מור M הכל בסדר. אני יושבת לי בבית, במרפסת עם הכלב לרגליי וסיגרייה בידיי. אני מריצה בראש את כל החצי שנה האחרונה. לא האמנתי לרגע שאסכים להתאשפז בתל השומר, ויותר מכך, לא האמנתי בחלום הבלהות שלי שאצטרך בצמוד לאשפוז הזה עוד אשפוז עוד יותר ארוך בהדסה. אני רק חושבת על צמד המילים :"תל השומר" ועולה בי חלחלה, עולה בי ריח של המחלה. הסימום…
בלוג מור M הדסה? הייר איי קאם. הדסה. אנשים מסתובבים עם פיג'מות של בית חולים, מיטות של בית חולים, ריח של בית חולים, אוכל של בית חולים במגשים של בית חולים. ואם זה לא מספיק אז גם קבלו את פניי צרחות, כנראה של אחת החולות המבוגרות במחלקה. באתי לאינטייק עם אמא, היא לא אפשרה לי ללכת לבד. למרות שאני בת 22. ובדיעבד זאת היתה טעות שהיא…
בלוג מור M ופתאום אני מוצאת את עצמי לבד בבית. בוהה בטלוויזיה, בוהה בעצמי, בגוף החדש שלי. בגוף השמן שלי. לא מבינה איך תוך חודשיים העלתי כל כך הרבה במשקל, כל עוד הייתי מאושפזת פחות הפריע לי המראה שלי, למדתי להתעלם ממנו, אך מכשאני בבית, אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי, ובטח שלא לצאת מהבית. מה שמביא אותי לבלות במיטה במינון יתר של שינה. פתאום אני מתחילה להעריך את…
בלוג מור M ופתאום אני מוצאת את עצמי לבד בבית. בוהה בטלוויזיה, בוהה בעצמי, בגוף החדש שלי. בגוף השמן שלי. לא מבינה איך תוך חודשיים העלתי כל כך הרבה במשקל, כל עוד הייתי מאושפזת פחות הפריע לי המראה שלי, למדתי להתעלם ממנו, אך מכשאני בבית, אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי, ובטח שלא לצאת מהבית. מה שמביא אותי לבלות במיטה במינון יתר של שינה. פתאום אני מתחילה להעריך את…
בלוג מור M רוממות הרוח. התעוררתי בבוקר על צד ימין. החלטתי שאני הולכת למראה ומכריחה את עצמי לחייך. ואפילו הצלחתי לצחוק. מה צחוק? התגלגלתי מצחוק, עד שאחת האחיות באה לבדוק מה קורה בחדר שלנו. אפילו לשקילה נכנסתי בחיוך… ולוועדה בכלל.. היום טוב לי החברות בוהות בי בסימני שאלה, לא מבינות מה פשר החיוך. אבל האם תמיד חייב להיות פשר? מותר לי להיות שמחה גם…
בלוג מור M מעבר חד מקיצוניות אחת לאחרת אני יכולה למצוא את עצמי שוכבת על הרצפה ממררת בבכי ומתהלכת בדיכאון מוחלט במסדרונות המחלקה להפרעות אכילה. ובמעבר חד רוקדת באחד החדרים למשמע טראנסים ומעשנת בשרשרת כמה סיגריות, באקסטזה מטורפת, במאניה מטורפת. הצוות מוכה הלם, איך אדם שלא שמעו אותו במשך חודש שלם מסוגל לעורר כל כך הרבה רעש במחלקה בכל כך מעט זמן, האמת שגם אני מוכת הלם…
בלוג מור M הכל בסדר והכל יהיה בסדר. מוטלת על הרצפה בכניסה לחדר, מעולפת. השיער מפוזר לכל עבר, כך נאמר לי. כך תואר לי מצבי בשעה 4:00 לפנות בוקר. אין לי שמץ איך ומה הביא אותי למצב הזה. יום שבת. עניתי בביטחון כששאלו אותי איה יום היום. ואז חשבתי לעצמי שאם מדברת אליי אחות ואני במחלקה, כנראה לא יום שבת. ביום שבת אני אמורה להתמודד עם ההפרעת…
בלוג מור M הכל בסוף נגמר. קמתי בחרדה מטורפת. שמעתי את דפיקות הלב שלי מהחזה. אם היו מודדים לי דופק, הוא בטח היה על 200 ומשהו.. במהלך היום תיזזתי מחדר לחדר כמוכת מאניה. אפילו קלונקס לא עזר. אני מרגישה שימיי כאן הולכים ותמים. בנות עוזבות והמחלקה כמו תחנת רכבת. אני כבר לבד לגמריי. כל החברות נעלמו, חלקן נזרקו וחלקן זרקו עצמן. אני לא מספיקה להתאבל…
בלוג מור M אפטר נוראי שכזה חוזרת מאפטר עם חברה. מעשנת בשרשרת 4 סיגריות בכדי לשכוח מהדיכאון של עצם החזרה למחלקה. נכנסת ראשונה לפני החברה בכדי שלא יחשדו שיצאנו יחדץ ואז הצרות מתחילות. האחות: מה שתית? אני: מים.. האחות: ומה עישנת? אני: סיגריה. האחות: בדיקת דם ושתן. ואז כשאני במיטה בלילה אחרי כיבוי אורות הסרט מתחיל. שכחתי בחוץ על הספסל את הפלאפון, שכחתי את הארנק…
בלוג מור M בדיקת גוף עוד חברה טובה נזרקה מהמחלקה. כאב לה יותר מידי עד שהיא העדיפה כאב פיזי על נפשי ופגעה בעצמה. ובדיקת גוף פתאומית איששה זאת. היינו חברות, אהבתי אותה עד מאוד ולכן הצוות ראה לנכון שיש צורך גם לבדוק אותי הכל קרה מהר, לא היה לי זמן לחשוב אפילו, מצאתי את עצמי נשלפת מהמיטה ע"י הפסיכיאטרית ואחת האחיות היישר אל מאחורי…