הילדים לא אוכלים שום דבר? בררנים? לא מוכנים לנסות מזונות חדשים?
הילדים לא אוכלים כלום?בררנים?
לא מוכנים לנסות מזונות חדשים?
שוב ושוב פונים אלי הורים שמוטרדים מאוד מכך שהילדים לא אוכלים כלום, אוכלים רק מזונות
מסוימים או לא מוכנים לנסות מזונות חדשים. אז מה אפשר לעשות כדי לטפל בבעיה?
להבין אם המצב אמיתי- האם האכילה באמת כול כך מוגבלת? מה באמת חסר בתזונה שלהם?
אם הכמויות באמת לא מספיקות? האם הם חיוניים? אנרגטיים? בריאים? איך נראות בדיקות
הדם שלהם? איך הם מתנהגים סביב האכילה בבית? איך הם אוכלים הסיטואציות שונות(בגן,
בבית ספר, אצל חברים, אצל סבתא, כשאחד ההורים לא נמצא) ?
להוריד את הלחץ- לרוב ההתנהגות סביב האכילה היא מניפולציה שמופעלת עלינו כהורים.
הילדים יודעים בדיוק כמה הנושא חשוב לנו , משתמשים בו וגורמים לנו להגיב. אם נוריד את
הלחץ ונסיט את תשומת הלב שלנו מן הנושא המניפולציה לא תשיג את התוצאה המצופה
ותינטה להתפוגג.
להיות סבלניים- כמו כול שינוי אמיתי השינוי בהתנהגות סביב האוכל לא קורה בבת אחת אלא
בהדרגה. בדרך יהיו בוודאי עליות ומורדות, הצלחות וכישלונות ורק
אם נהיה מספיק סבלניים נצליח לעבור גם אותם.
לקבל החלטות מושכלות לגבי המזון בבית-
אנחנו כהורים צריכים לדעת איזה מזון כדאי להכניס הביתה? מאיזה מזון כדאי להימנע? על מה
באמת חשוב להתעקש? על מה אפשר להתפשר? מהי התזונה הטובה ביותר עבור ילדינו
שאנחנו, בהתאם לאורך החיים שלנו, יכולים לתת?
לא להכריח לאכול- כאשר מכריחים את הילדים לאכול מגבירים את ההתנגדות שלהם לאכילה.
חשוב לכבד את רצונם ולאפשר להם להגיע לבד להחלטה מה וכמה הם אוכלים(אחרי שבחרנו
בצורה מושכלת איזה אוכל להגיש).
לא להשתמש במזון כפרס או כפיצוי- שימוש במזון כפרס או כפיצוי נותן לו משמעות רגשית
עמוקה ומפתח אכילה רגשית- אכילה שמונעת על ידי צורך נפשי בהרגשה טובה. האכילה
הרגשית פוגעת ביכולתם של הילדים, ובהמשך המתבגרים והמבוגרים, להיות קשובים לצרכיהם
האמיתיים ולאכול בהתאם לתחושות ברעב והשובע הפיזיים.
לקבוע כללי אכילה ברורים בבית- לקבוע איפה אוכלים(במטבח ליד שולחן האוכל) מתי אוכלים
(בשעות קבועות, כול המשפחה יחד). לא לאכול מול הטלוויזיה, לא לאכול בכול חדרי הבית, לא
לנשנש. לתת לאוכל את המקום והזמן שלו.
לגוון ולהיות יצירתיים- להכין אוכל צבעוני, לחתוך פירות וירקות בצורות מעניינות, להכין אוכל
עם הילדים, לגדל גינת ירק ביתית, להנביט קטניות.
לתת דוגמא אישית- הילדים רואים את ההתנהלות שלנו ולומדים מאיתנו. אין שום אפשרות
לעשות שינוי בתזונת הילדים ללא שינוי בתזונה שלנו.
להיעזר בדמויות משמעותיות אחרות- אם הילדים משתתפים בספורט כלשהו אפשר להיעזר
במאמנים שאת דעתם המקצועית יהיה לעיתים קל יותר לילדים לקבל. אם יש דמויות
משמעותיות אחרות- סבים וסבתות, מורות, הורים של חברים של הילדים אפשר לגייס את כולם
ולעבור את התהליך ביחד.
