מה? קרוביוטיקה
לאחר שיחת הכרות הבסיסית ממגזר שיחות הנימוסין, ג'יין פונה לעבודה ופוצחת בסדרת שאלות הנוגעות לבריאותי. התישאול (זהו, כך הבנתי, שמו של שלב שאיבת המידע מן הפציינט אצל המטפלים בשיטות הדרום-מזרח אסיאתיות) לא אורך זמן רב ומתרכז רובו ככולו בנושא התזונה. אני מספרת בגאווה על השינויים שעשיתי בתזונתי, כמו הנבטה, ואכילת ירקות ופירות רבים. ג'יין לא נראית מלאת התפעלות במיוחד. בתום השאלות היא פונה מיד למסקנה שלה, שנראית לי, כך בדיעבד, כמו מוכנה מראש לכל מצב: "עלייך לשנות את תזונתך. את אוכלת יותר מדי דברים טריים. אני ממליצה לך על שיטת התזונה המקרוביוטית. שיטה זו", היא כמעט מדקלמת, "יוצרת בגוף איזון אנרגטי ועל ידי כך ניתן להשיג בריאות וחיות. היא מבוססת על דגנים ועל הוספת מזונות מבושלים. זו היא תורת חיים שלמה". בלי להיכנס לפרטים היא רושמת לי תפריט יומי מומלץ.
ג'יין מקריאה לי את התפריט ואני על סף התקף חרדה. את הבוקר עליי לפתוח עם מרק מיסו. מה זה מיסו לכל השדים? ג'יין קוראת את פניי השואלים. "מיסו זהו מאכל יפני של פולי סויה מותססים. תוכלי למצוא אותו בחנות הטבע". (אני מתחילה לחשוד מדוע נשלחתי דווקא לכאן על ידי מנהלת החנות, אבל אני משתדלת להסיר את המחשבה על קונספירציות ממוחי). מרק על הבוקר?! ארוחת הבוקר שלי כבר עברה כמה שינויים, מהתעלמות ממנה לחלוטין, דרך לחם עם חביתה וסלט, ועד גרנולה עם יוגורט. מרק מעולם לא עלה על דעתי.
ג'יין לא עוצרת. לארוחת הצהריים עלי לאכול מאכלים כמו שעועית אזוקי ודוחן בתוספת אצות ים. עיניי מתחילות להתלכסן. לארוחת הערב היא ממליצה על אטריות כוסמת וירקות מאודים. דגים מותרים פעם בחודש, ומזונות אסורים הם מזון מעובד, מוצרי חלב, בשר, ופירות טרופיים (אני באפריקה!). אני יוצאת מג'יין מעט בהלם. הכסף הרב ששילמתי לה והאמונה המלאה שלה בצדקת דרכה, מדרבנים אותי לפחות לנסות את הצעותיה. אבל איך לעזאזל נראות אצות? ומה זאת שעועית אזוקי? אני יוצאת למסע היפני שלי במרכזה של יבשת אפריקה.
