המוח הנשי והמוח הגברי

בעיקבות מחקר שפורסם לפני כחודשיים ב- PNAS  התחילו להופיע באינטרנט ובעיתונות כפטריות אחרי הגשם תובנות, מסקנות וחלקי אמיתות מתוך המאמר, כל כותבכותבת כטוב ליבו במשקה שנלגם לפני הכתיבה ובמידת הפרובוקטיביות המתאימה לולה

אז לטובת קוראי הבלוג שלי, ביקשתי מאחת מן החוקרות הבכירות של המכון, לתרגם ולתמצת את המאמר ולהביא לכם דברים כהוויתם. והריהם לפניכם:

הבדלים בין מינים במבנה החיווט במוח

הבדלים בדפוסים התנהגותיים וקוגניטיביים בין נשים וגברים הנם נושא מוכר וידוע, ואף מוכח מדעית. ידוע כי לגברים כישורים מוטוריים ומרחביים טובים יותר, וכן נטייה מוגברת לאלימות. אצל נשים קיים יתרון בזכרון מתווך מילולית, וכן קוגניציה חברתית. הבדלים אלה ואחרים הנם נושאים ותיקים למחקר בתחומי מדעי החברה, אולם לאחרונה מתגבר העניין בהם גם בקרב חוקרים מתחומי הפיסיולוגיה והאנטומיה.

מחקרים מבניים של המוח מיפו מספר רב של הבדלים בין המוח של נשים ושל גברים. מעבר לעובדה שמחו הגברי גדול בכ- 5% מהנשי, ההבדל הבולט ביותר הוא ביחס בין החומר הלבן לאפור. אצל גברים גדול יותר החלק היחסי של החומר הלבן, המכיל אקסונים שהם החלק של תאי העצב המוליך את האותות במוח. אצל נשים, לעומת זאת, גדול יותר החלק היחסי של החומר האפור, המכיל את גופי תאי העצב. הבדלים רבים נוספים נצפו בגודל ומבנה של חלקים שונים במוח.

לאחרונה, התפתחה היכולת להעריך לא רק את מבנה המוח אלא גם את הפעילות של תאי העצב. בעזרת סריקות MRI ניתן למדוד את הפעילות של הרשתות הנוירוניות במוח בזמן אמת. התוצאה של מדידה כזו היא רשת עצומה וסבוכה של קשרים, וכדי ללמוד אותה משתמשים במדדים סטטיסטיים מרובים ומורכבים. בעזרת שיטה זו, הנקראת fiber tractography, מאפשרת לאמוד לא רק את מבנה המוח אלא גם את פעילותו, ובפרט – את החיווט בין החלקים השונים.

במחקר שהתפרסם בחודש נובמבר 2013 בעיתון היוקרתי PNAS, השתמשו החוקרים בשיטה זו על מנת לאפיין את ההבדלים בחיווט המוח בין נשים וגברים. המחקר בוצע בשיתוף של חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה וביה"ח לילדים של פילדלפיה, וכלל 949 נבדקים בגילאי 8-22. התוצאה העיקרית של המחקר היא כי אצל דברים נצפתה הרבה יותר תקשורת מוחית בתוך כל המיספרה, בעוד שאצל נשים היתה תקשורת רבה יותר בין ההמיספרות, כפי שמתואר בתרשים שלמטה. ממצאים אלה יכולים לתת הסבר להבדלים הההתנהגותיים הידועים שבין נשים לגברים, ולחזק תיאוריות קיימות לגבי הבדלים בתפקוד המוח בין המינים. תקשורת בתוך ההמיספרה משפרת את הקשר בין תפיסה לפעולה, המתבטא אצל גברים בכישורים מוטוריים ומרחביים. תקשורת בין ההמיספרות מאפשרת קישור בין תפיסה אנליטית ועיבוד אינטואיטיבי, המתבטא אצל נשים בתפקוד חברתי.

השרטוטים העליונים הם של גברים, ואילו התחתונים של נשים

קשרים בתוך המיספרה מוצגים בכחול, וקשרים בין המיספרות בכתום

דבר נוסף שבדקו החוקרים הוא את התפתחות הקשרים על פי גיל. הנבדקים במחקר מוינו לשלוש קבוצות: גילאי 8-13, גילאי 13-17 וגילאי 17-22. ההבדלים הנ"ל ניכרו כבר בקבוצת הגיל הצעירה, אך התגברו עם הגיל.

ממצאים חדשים אלה הם מרתקים, ומספקים נקודת מבט נוספת לשאלה ותיקה שהעניין בה רק גובר עם הזמן. עם זאת, השאלה מעניינת באמת לא נבדקה על ידי החוקרים – האם הבדלים אלה הם מולדים או נרכשים? התפיסה הרווחת היום היא שניתן לחזק ולשנות את החיווט במוח על ידי גירוי וחשיפה מתאימים. אם כן, האם ההבדלים המדווחים כאן הנם מולדים, או שמא תוצאה של חינוך ארוך ימים?

מקור:

Sex differences in the structural connectome of the human brain

Ingalhalikar et al, PNAS Nov 2013