חוקרת תאי גזע מחפשת תרופה לסרטן בצמחי הערבה

לפני 15 שנה החליטה ד"ר ריבקי אופיר, חוקרת תאי גזע מהמרכז לרפואה משקמת וחקר תאי גזע עובריים באוניברסיטת בן־גוריון, לרתום שני מוקדים בחייה – חקר הסרטן והיותה תושבת הערבה – למשימה אחת: חיפוש מדעי אחר תרופות למחלות סרטן ולמחלות מוח במאות הצמחים עזי־הטעם שגדלים באזור מגוריה, שעין חובבנית מתקשה לאתר בשממה האין־סופית.

אופיר, שלצד עבודתה באוניברסיטה היא גם חוקרת במרכז מדע ים המלח והערבה, הקימה את המעבדה שלה ב–1998 במושב מגוריה, חצבה. "המעבדה שלי קשורה בגילוי תרופות. אני מסתכלת על צמחי המדבר כעל ספרייה של חומרים. כיום היא כוללת כ–200 צמחים שונים", היא אומרת ל"הארץ".

במעבדה של אופיר בחצבה בודקים מודלים שמדמים מחלות סרטן מסוגים שונים. באחד המודלים מגודלים באינקובטור תאי סרטן, ונבדקת השפעתם של חומרים שהופקו מצמחי מדבר על תאים אלה.

בניסוי נבדקת השפעת החומרים שמקורם בצמחים על תאי גזע בשיטת "מחלה בצלחת" – המבוססת על פיתוח תאי גזע של אדם חולה בצלחת מעבדה. לאופיר מסייעת בפרויקט זאינב טאיב, סטודנטית לתואר שני בביולוגיה מירדן, שבחרה לעשות את עבודת המחקר שלה בבקעה. "אנחנו מחפשים חומרים שמפעילים מנגנון מאוד מיוחד להרג תאי סרטן במודלים של שני סוגי סרטן: לימפומה וסרטן השד", מסבירה אופיר.

[ד"ר ריבקי אופיר, בביתה במושב חצבה]ד"ר ריבקי אופיר, בביתה במושב חצבה . צילום: אליהו הרשקוביץעוד כתבות בנושא

ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032 04.02.2014 | 15:33מחקר: בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד גורמת לאבחון יתר וטיפולים לא נחוצים 13.02.2014 | 11:41

מודל אחר עוסק בבחינת ההשפעה של חומרים מצמחי מדבר על מחלת ניוון השרירים ALS. "אנחנו עושים זאת באמצעות דג זברה, אשר מהונדס כך שהוא נושא מוטציה גנטית דומה לזו שיש בגופם של בני אדם חולי ALS", מספרת אופיר. בסוף השבוע תרצה בכנס לימודי ערבה על שימוש בתאי גזע לגילוי תרופות שמקורן בצמחים.

לצד החזון של מציאת תרופות, המעבדה המדברית מנסה לבדוק את הסיפורים העממיים על תכונותיהם הרפואיות של הצמחים. משרד המדע אף הסכים לממן לאופיר פרויקט צנוע לבחינה מדעית של סגולות הכוכב הריחני – צמח מדברי שמשמש לחליטת תה ומיוחסת לו יכולת לסייע לסובלים מבחילות ומהקאות.

אל חצבה הגיעה אופיר, אם לשלושה, ב–1973 בעקבות בעלה משה, ממייסדי המושב, לאחר שסיימה את הלימודים לתואר שני באוניברסיטת בן־גוריון. "בעשר השנים הראשונות בחצבה מה שעשיתי זה לקטוף עגבניות. אומרים שהייתי טובה בזה", היא מספרת.

ב–1982 שבה לאוניברסיטה כדי לכתוב דוקטורט שעסק בשאלה "מדוע כושלת המערכת החיסונית אל מול הסרטן". ב–1998 הצטרפה למרכז מדע ים המלח והערבה, שהוקם בחסות אוניברסיטת בן־גוריון. "זה היה מיזם ציוני בשבילי. חשבתי שצריך להקים מעבדות מחקר גם בערבה, כדי שאנשים מוכשרים שלא בוחרים בחקלאות אבל רוצים לגור באזור יוכלו לממש את עצמם. מבחינתי זה היה הכי טבעי לממש כאן את הידע שלי על סרטן", היא מסבירה.

"באופן כללי, הבעיה בפיתוח תרופות מצמחים היא שהצמח מכיל חומרים רבים. חוקר שרוצה לפתח תרופה צריך להגיע לחומר אחד שיש לו השפעה על תאים מסוג מסוים. חברות התרופות מחפשות מרכיב אחד שעליו אפשר לרשום פטנט למשהו חדשני.

עם זאת, יש תרופות שעדיין אי אפשר לסנתז במעבדה את החומרים שמרכיבים אותן. אחת הדוגמאות לכך היא טקסול (תרופה כימותרפית לסרטן), שמקורה בעץ מסוים בדרום אמריקה. עד היום החברה שמייצרת אותה תלויה בעץ, כי לא יודעים לייצר את המולקולה באופן מלאכותי. לכן אני מסתכלת על ספריית צמחי המדבר כעל פוטנציאל לפיתוח תרופות – כמו שחברות מייצרות ספריות של מולקולות. אם אמצא צמח שיש בו תועלת רפואית חשובה, אצטרך למצוא את התרכובת הפעילה שהוא מכיל. רק אז זה יעניין חברות פארמה".