גם לכם קשה?

לא יודעת באילו מילים לבחור כדי לא להבהיל אתכם. יחד עם זאת,מרשה לעצמי לשתף אתכם, מחוברים-רות אהובים, כי כמו שאני תמיד כותבת ואומרת ב #מחוברת, החיים שלנו הם הם המוניטור הזה שפעם יורדים ופעם עולים בו. לעיתים הירידות יכולות להיות קלות, ולעיתים תלולות מאד. מה שעברנו היום בניתוחמודי שלי משול לירידה תלולה. כן, אני לראשונה בחיי מודה כי היה קשה מנשוא. ולא, אינני בדכאון, אני בוחרת ויודעת שיש בנו כוחות פנימיים עצומים, כל שנותר זה להשתמש בהם ולא להשאב לקורבנות. אז אני כעת מחוברת לליזה שמנקה את גופי הקטן מחומרי ההרדמה המיוחדים שקיבלתי היום, חומר ששלח אותי לגיהנום. היתי שם היום. אמיתי. ראיתי צבעים חזקים של אדום וכתום, עפתי וצללתי, "נחבטתי" וכאבתי, נלחמתי על חיי וניסיתי להוציא קול כדי שישמעו את מצוקתי. לאחר מכן בהתאוששות לא הפסקתי לבכות. ביקשתי ממקס אמא ואורן שלא יעזבו אותי ויחזיקו אותי חזק, כן, ממש פיסית בכדי לא להעלם בתחושה. עלו לי סצנות מעברי וחזרתי לגיל 12 היום בו גילו את מחלת הכליות הנדירה שלי בחדר ניתוח, חזרתי להשתלת הכליה ה-3 שלי גיל 24 בפיטסבורג ארה"ב, שם דקרו את ביטני בביופסיות בלתי פוסקות על חי, ללא הרדמה, ובעיקר בכיתי למקס אמא ואורן שישמרו עלי. בכיתי כמו שהרבה שנים לא…אך אל דאגה אהובים, אני כאן מחוברת איתכם תמיד!אני מבטיחה לחזור אל תחילת ההר אי שם למטה. מבטיחה להתחיל לצעוד עליו בכיוון העליה, אינני מטפסת, אלא בוחרת לצעוד לי בנעימים בין העצים והצמחים, להריח בעליה כל פרח ופרח, לזכור כל כמה צעדים בעליה הזו להרים ראשי אל השמיים ולהודות לשמש הזורחת, וכך להגיע שוב למעלה. יש לי דד-ליין עד ההופעה איתכם שבוע הבא בשלישי, אך מבטיחה להתחיל כבר כעת.הרבה פונים אלי בפרטי ושואלים אותי איך עושים זאת. אז בשיא הרצינות אני עונה לכם, ולא מתוך שווק, בואו להתחבר אלי ב 7/11 ותבינו! קיראו את הספר ותעמיקו! (ולמי ששואל איך להגיע, זו הדרך: https://lp.vp4.me/fprd וזה הלינק לספר: http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=2064רק אהבה,מחוברת פז מושקוביץ