משככי כאבים

היי, סליחה מראש על החפירה..
יש לי ptsd complex אני לוקחת

 סרקוול 100מג 
למודקס 200 מג 
ומילנציפרין/איקסל 200 מג (שבוע שעבר הייתי על 100 מג והשבוע 200)
עוד שבוע הם רוצים שאני אוסיף בפעימות של 50 מג סרקוול xr עד שאני אגיע למינון של 250 
אבל החלטתי שאני פשוט לא מוסיפה את הסרקוול xr יש לי כבר עכשיו תופעות לוואי נוראיות .. כל התחושות וההתקפי חרדה הקצינו , לפעמים יש לי קושי בנשימה , לא נרדמת , הזעה בכל הגוף ואני לא טיפוס שמזיע 

מוסיפים לי כדורים ומקפיצים מינונים אבל אין למי לפנות כשכל התופעות לוואי האלה מופיעות. הפעם הבאה שהפסיכיאטר פנוי לפגוש אותי זה רק באפריל .
אז יש לי 3 שאלות ואם מישהו יכול לעזור זה יהיה מהמם!
1. יש מישהו שמשתמש במילצפרין/ איקסל ונתקל בתופעות לוואי האלה ?הלחיץ אותי טיפה כשהיה לי קושי בנשימה..

2. אם מותר לי להוריד את המילנצפרין לחלוטין ?!אני פשוט אוריד באותו קצב שהוספתי..
3.הפסיכיאטר אמר לי שמותר לי לקחת רק אקמול כמשכך כאבים אבל הוא לא משפיע עלי.. מותר לי לקחת אופטלגין?

אפשר לקחת תרופות לכאב ראש עם אטנט?

היי,

השתמשתי בסקסנדה כחצי שנה וירדתי יפה. הזריקה מאוד השפיעה עליי וגם המינון הנמוך-0.6, השפיע ברמת הירידה(18 קילו- ממשקל 82 למשקל 64) וברמת התופעות הנלוות. הפסקתי להשתמש לפני כחודשיים. בנתיים אני שומרת על משקל יציב. 

אך חלק מהתופעות לוואי ממשיכות- מידי פעם יש לי ממש מספר ימים של בחילה ממושכת(כמו בזמן השתמשות בזריקות) שאני מרגישה שאני לא מסוגלת להכניס כלום לפה(למרות שאני מרגישה את הבטן מקרקרת) או המון גרפסים(אמנם לא מסריחים כמו שהיו עם הזריקות) שמלווים עם ריפלוקס- שלא היו לפני התחלת השימוש בזריקות וזה קורה גם כאשר אני לפעמים אוכלת יבש(קרקרים ואורז לבן).

השאלה היא האם הזריקה יכולה לגרום לתופעות לוואי שנשארות לאחר הפסקת הטיפול ובמידה ושמעתם ממשתמשים נוספים על תופעות דומות?

איך הייתם ממליצים להתמודד עם העיניין מעבר ללכת לבדיקה אצל גסטרו?

תודה רבה

שלום רב!

אבקש המלצה לתרופה או כול דבר אחר שיכול לעזור

לאחר ניתוח לכריתת פוליפים נאצרה פיסטולה די חיצונית

לפי רופא חוט נמס וחור שדרכו עבר חוט הזדהם

עמורה לעבור ניתוח לכריתת פיסטולה

מקבלת רמיקייד  שכנירא  משפיעה לריפוי פצע 

אודה מאוד על המלצה.

תודה מראש

מבחוץ או מבפנים

להשחט או להשגע

אני יכולה להקל עלי 

המטפלת שלי וגם חבר שלי אומרים לי פשוט להפסיק

למטפלת אני מסבירה שזה כמו להגיד לאלכוהוליסט להפסיק לשתות. אנחנו מדברות על רגעים בשיחות שלנו שאני אומרת לה שאני לא יכולה לדמיין איך זה לפעול ולחיות בלי קללות ברקע. איך בן אדם טועה ואומר לעצמו, לא נורא, למדתי מזה. ומתכוון לזה. בלי לחזור בו.

הפתיעה אותי פעם אחת שהיא הופתעה. אמרתי שאני חוזרת לאותו מקום של הלקאה כל פעם שאני מתעסקת בשינה. אם זה לשים שעון, לנסות להרדם או להתעורר. מאז שחויתי מקרה לא נעים שקשור לנושא הזה. האמת שזה קורה הרבה יותר מזה וסביב עוד הרבה תחומים שונים. הפתיע אותי שזה לא היה לה ברור. והיא אמרה "ואו" כאילו שזה משהו חריג שהיא שומעת.

הגישה של חבר שלי זה "פשוט תוציאי את המילים האלה מהלקסיקון שלך" מה שמתפספס לו זו המילה הראשונה. פשוט. הלואי וזה היה. לא שויתרתי. אני מנסה. נראה לי שאני מנסה. לפעמים אני נכנעת. אבל זה שונה מלותר כי זה מילה יותר אצילית ואולי גם יכולה להיות זמנית. 

היום לא ראיתי זעוות באינטרנט. מחקתי את הפייסבוק מהטלפון. נתקלתי בסרטון אחד אבל של לקט זוועות שכבר ראיתי. חוץ מזה קצת עידכונים וכמה אנשים נשברים. ותומכים. אבל היום הכי פחות לופים. לא שקעתי בזה. חזרתי לקורס אינטרנטי שהתחלתי פעם. עשיתי אימון. רוצה להתמיד. 

חשבתי על כך שאפשר לשאול חבר מה עשה בחוגים ובתחביבים, אבל יותר חשוב להתרכז בדברים המשמעותיים בחייו כמו התחביבים. החונך אמר לי שצריך גם לבדוק את מידת הפניות של האדם לשיחה. אם האדם הולך וממהר, אי אפשר לפתח אתו שיחה. אם הוא מסתכל עליי ועונה לי, נראה שאפשר לשוחח אתו.

ההתמודדות עם סרטן השד היא סוערת – "מלחמה על החיים",

שלום לכולם אני לצערי עובר תקופה לא פשוטה.. לפני מספר ימים אבא שלי נכנס למיון עם קוצר נשימה כל המדדים שלו היו נמוכים, סיטורציה נמוכה, דופק גבוה,  ברזל נמוך וכו׳

השאירו אותו באשפוז במחלקת ריאות במשך 3 ימים וגילו אצלו את המחלה COPD

אני ראיתי עליו שהוא היה מאוכזב, מבולבל, מפוחד, חושש, חווה בעצמו רגע לא נעים

ואני בתור הבן היחיד שלו ובמשפחה עצמה, לקחתי את זה קשההה, אבל אני לא מראה לו את זה.. ההפך אני נותן לו מוטיבציב להשתנות להפוך את החיים שלו

קצת על אבא שלי בן 45  גובה 1.77 בעיות בלחץ דם ולקראת הגיל 30 היה לו המוגלובין( הברזל נמוך)

ועישן חפיסה ביום  בעברו במשך 18 שנה

הפסיק לעשן בגיל 33 לתקופה של 10 שנים ופחות או יותר מהתקופה של הקורונה התחיל לשחק עם הסיגריות היה מעשן 5-4 סיגריות, פעם בשבוע, רק בשבתות, פעם שבת כן ופעם לא, דברים כאלה בסגנון עד שהוא הגיע למיון..

העורך חיים שלו מאז שהוא הפסיק לעשן בגיל 33 התחיל להשמין ואז לקראת השנה האחרונה ירד כמעט ב 20 קילו והחזיר מעמד באזור השנה וחצי שנתייים

ואז התחיל לשחק עם הסיגריות והתחיל שוב לאמשין עם עודף של 25 קילו

בתקופה האחרונה מתקופת הקורונה הייתה לו עבודה לא הכי שגרתית שיש פעם בוקר פעם צהריים פעם ערב

הוא היה נהג מיניבוס שהיה 12 שעות כל משמרת 

וגם אם הוא לא הרגיש טוב הוא אמר ״שזה יעבור״  והמשיך הלאה

ביום יום הוא היה או שבנסיעה (עבודה) או כשהוא היה מגיע הביתה הוא היה נופל המיטה לא עוזב את החדר שלו 

הוא לא היה יוצא כמעט חוץ מלעבודה 

במילה אחת הוא הזניח את הבריאות שלו והטיפול ובנוסף היה מעשן

עד שהוא הגיע לבית חולים..

ולמה אני כותב לכם את כל זה כי אני כרגע בחששות ובמלא סימני שאלה 

אני רוצה להתייעץ כאן לשלוח כאן את הבדיקות שהוא עשה בבית חולים ולהבין באיזה מצב הוא נמצא והאם אפשר לעלות ברמה 

רציתי לדעת לגבי התמונה ששלחתי והFEV1 שיצא לו 34 כלומר בזה הוא השתמש

האם תוך חודש או יותר רפילו המשיים יכולים לעלות האלה ולהשתפר?!?!?

או שזה רק ירד ויחמיר גם אחרי שהוא יהפוך את החיים שלו ב 180 מעלותת 

וכרגע הוא השתחרר הביתה עם משאפים ומלא תרופות בתור ההתחלה + מהיום הראשון אני איתו צמוד עושים אימון גופני ספורט הליכה להזיע לנשום ולהיות בתזוזה כמו כן הוא מהרגע הראשון שהגיע לבית חולים הפסיק לעשן

מבחינה תפקודית, מבחינת אושר ובריאותית כמובן כי הרופאים לא אומרים כלום

ואני אוכל את עצמי כל היום הוא רק בן 45 אם הוא יתפוס את כצמו בידיים כמה באמת אפשר לחיות ככה  והאם זה יכול להשתפר באיזשהו שלב?!?!?

תודה על העזרה והיעוץץ

כי ראיתי לאיזה מצב הוא הגיע..