חוסר אמון באנשים

אני יודעת שהכותרת כבר נשמעת פסימית. אבל גם ריאליסטית. 

אבל אני מרגישה בזמן האחרון חוסר אימון טוטאלי כמעט באנשים. 

ולכן מעדיפה להמנע מסיטואציות חברתיות.

התחושה הזו של החשדנות. שמרבית האנשים רעים. וכי אין לסמוך על אף אחד.ת .היא מוכרת לי מימים ימימה לצערי. 

אני יכולה לספור על היד א.נשים שאני מאמינה בהם. או יותר נכון. אשה אחת ! 

זו תחושה נוראית..

התחושה הזאת שכבר עדיף לי להסגר בבית בין 4 קירות עם עצמי ועם המוזיקה. 

מאשר להיות במצבים חברתיים.

איפה שאני חייבת להופיע. כמובן אני מופיעה. 

איפה שלא.מנסה להמנע. 

לא יודעת.תחושת יאוש אופפת אותי לגבי העולם הזה.

ובבקשה .אם מישהי תכתוב לי שאני פסימית ושאני צריכה לראות את העולם ורוד והכל יהיה ורוד. וכל מיני ססמאות בסגנון זה.בבקשה שלא תגיב. !

יש לי המון חלומות ורצונות להגשים. אבל מרגישה שהכל "תקוע" 

זה ביחד עם תחושת האימון . יחד עם החוסר שינה. מאוד מאוד קשים.

זהו בנתיים

בנתיים כותבת בעיקר כי עוזר לי לפרוק.