נקודת מבט

בזום אאוט,

אני רואה גלישת שמים אפורים/כחולים

שמכסים לאט

חלקות של תכלת

בהוד המלכותי,

מזווית אחרת

קרן שמש

מזהיבה עשב רקע

לפרחי ורוד עזים.

אני פרפר

בינות שבילי הצוף המשכרים

אני רואה רק טוב ויופי

(עכשיו זה כבר זום אין)

היכולת לתפוס רגעי אושר,

ולהודות על רגעים קטנים,

יש בה כדי להרחיק את הפחדים,

לאמץ את המבט אל הפרטים,

כי בכל עשב, כל ציוץ ציפור,

יש ניצוצות חיים.

ושהטוב ירד כמו גשם,

של בשורות טובות,

מבלי שנצטרך לשכנע את עצמנו

כל פעם מחדש

למה טוב לחיות