מיותרת

אני מרגישה שאני מיותרת.

לעצמי ולעולם.

אני מרגישה שבא לי להעלם, ושלאף אחד זה לא יהיה אכפת.

בא לי ללכת מפה, להפסיק כבר לכאוב, להפסיק לבכות, להפסיק להרגיש כלום בעולם הזה.

המחשבות של החתכים חוזרות אלי, על לפגוע בעצמי, להכאיב, להשאיר סימנים וצלקות חדשות על הגוף החלש שלי.

בא לי להרגיש את הדם זורם ממני, את הכאב של הסכין על העור.

את ההרגשה הזאת של המים החמים על החתך העמוק.

בא לי להעלם, לא להרגיש את הכאב הנפשי הבלתי נגמר הזה. 

את הלבד.