תשפטו .. כמו כולם

יותר מידי

תמיד יותר מידי

שחור ולבן

רכבת הרים בין דממה מוחלטת

לדיבור שוטף בלי הפסקה

הגל הגבוה

בין הצחוק המתגלגל

אשר מתנפץ

ביגון הקודר

עומס מחשבות במקביל 

לבין ניתוק מוחלט מהסביבה 

שמחה גדולה

יאוש מוחלט

הצורך לדבר כל הזמן 

הרי תמיד שקטה

הצורך לשתוק

הרי תמיד זאת שמדברת

תמיד נמצאת 

אך אף אחד אף פעם לא נמצא 

לא סומכת על אף אחד

סקרנית מאוד לגלות את כולם

פעם שמנה

פעם רזה

פעם יפה

פעם מכוערת

פעם טיפשה

פעם חכמה

אבל מה שטוב,

הוא שאין כל רע,

אני השופט הקשוח המכה של עצמי

אני השד הרע

אני היצר הרס עצמי

שהורס את הגוף כדי להעניש את הנשמה

אני השד הטוב

אני השד הרע

אין מנוחה 

תמיד במלחמה

או עצבנית

או רגועה 

גם השינה 

אף פעם לא טובה 

אופטימיות צרופה

פסימיות מוחלטת 

אין אמצע 

אין שביל בדרך

הכל תמיד שרוף אחריי

הדרך חרוכה .. נשארו רק הגחלים הלוחשות 

מהשריפה האחרונה

אין זכר לכלום 

צריך הכל מהתחלה . איזו דפוקה.