…

בוכה בפינה השקטה שלי בלי למשוך תשומת לב, מנסה ומנסה לחיות ורק רוצה למות …

כן … הקטע שגם לא מגיע לי לחיות בכלל אז זה יוצא מצויין

סתם מסובך בתוך עצמי מנסה להשתחרר ….

בתוך בועת הפינוקים שלי, שמלאה בדמעות ובצבעי הקשת, מתקשה להתמודד עם העולם שחושף בפניי אתגרים קלילים

לא בוכה שעשו לי או שנגעו לי, פשוט שותק ומקווה למות, ככה נראה הבכי שלי …

אז קצת עשו לך, מה קרה ? תשתחרר, מה עם שאר השנים ? …

שקרן, לא עשו לך כלום …

מי צודק ? מי משקר ?

זה לא משנה בכלל …

שני הצדדים מסכימים על אותו דבר, כן ? לא יודע …

לא יגמר לעולם, לא יגמר לעולם, 

עוד לילה חדש, עוד לילה שיעבור … עוד פיסת חיים שנתלשת ממני, עוד טיפת חיים שעוברת ומבשרת על השחרור שמתקרב …

רק למתן את סערות הנפש, עוד יום של אדישות, לא לפעול בפזיזות, לא למשוך תשומת לב … למות לאט ובשקט, בלי להפריע, אני מתחיל להיות מומחה

כן למחוק או לא למחוק, תעשה מה שאתה רוצה, לא אכפת לי

אני ממילא לא אזכור כמעט כלום

מאוד לא נעים לחיות ככה.

יש לי הרגשה שעצבנתי מישהו, הוא רוצה לקרוא לי שקרן … והוא צודק, אני שקרן, אני השקרן הכי גדול בעולם, אני הכל, אני רפש, אשפה מצחינה … מי שיגיד את זה עליי צודק … יש עוד הרבה דברים לומר עליי, פשוט תגידו את הכל, ואני יגיד שאתם צודקים, מאוד קשה לי להאמין שתטעו במשהו …