להיות אני

שלום לכל חברי הקהילה 

אני בת 23 , סטודנטית ואני סובלת מדיכאון מגורי, חרדות וo.c.dn 

זה כואב להודות בזה אבל כל יום אני קמה ושואלת את עצמי למה דווקא בי בחר אלוהים ?

איך אפשר לחיות עם זה? למה אני ? 

זה מרגיש לי שבעידן של היום שהכל דינמי ומהיר , אין מקום לחולשה.

שחברות מסביב בכלל לא מבינות ומבחינתם אין דבר כזה דיכאון והכל בראש 

זה מרגיש שהכל מסביב שחור, מעורפל , שאני שואלת את עצמי מה המשמעות שלי בעולם 

החרדות האלה , הנימולים בידיים וברגליים שאת מרגישה שאת פשוט מתחננת בלב שזה יפסיק 

הקושי הזה של לשבת בשיחה טיפולית כשאת לומדת את התחום