לאט ובטוח

אז … אחרי שבועיים וחצי בלי לצאת מהבית.

היציאה היחידה הייתי פעם אחת ברכב נסיעה לבן זוג שלי 

כל הדרך חרדות מטורפות והתקפים שלא מפסיקים 

היום יצאתי סופסוף מהבית .

כן היה מאוד קשה וכמובן שלא עשיתי את זה לבד 

אבל מרגישה שעשיתי את זה . ואני חייבת לחזור לעצמי

אני מאוד אוהבת את הבחוץ. גם בגלל שאני עובדת מהבית אז אין לי סיבה באמת לצאת . מאוד נוח הבית אבל זה לא הפיתרון .

דיכאון מטורף חוסר תאבון ומוטיבציה 

מרגישה שאני חייבת לעשות תהליך אינטנסיבי יותר ליציאה .

מתחילה בקרוב טיפול CBT בנוסף לפסיכולוג מקווה שזה יעזור 

הבנתי שהכל בעצם מתחיל מליקויי חשיבה שגורם למחשבות לא בריאות ופחד . פחד מהחיים .

לוקחת רמוטיב טיבעי . כרגע לא רואה שינויי כלשהו  

אני באמת מאמינה שמגיע לי לצאת מזה ולהתחיל לחיות חיים בריאים וחזקים שהפחד לא ימנע ממני לחיות .

מאחלת לכולם בריאות הנפש והגוף