שקית של עוגיות – נכתב ע"י אלמוני ונמצא על לוח מודעות בב"ח

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מידי מוקדם.

בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח במעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.

חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה,  מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאד מרוכזת בספר שבידה כשבזוית עינה הבחינה, בגבר שהתיישב לידה,

היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל, בחוצפה העיז המנוול,

לשלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת, כבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.

היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות. לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות.

כך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר גנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר.

על כל עוגייה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה.

כשנשארה רק עוגייה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו. הוא ביד רועדת חיוך מבויש על פניו,לקח את

העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים. חצי הוא הציעה לה בעוד החצי השני, כבר היה לו בין השיניים.

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה חשבה לעצמה, הוא גם גנב וגם חצוף ואפילו תודה לא אמר.

שהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה חשה הקלה, אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה.

בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת, הלכה במהירות קדימה מתבוננת.

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה, החליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה.

בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידיה הייתה שם שקית של עוגיות מלאה מול עיניה.

המומה  ומופתעת היא הבינה איך לא, העוגיות האחרות היו שלו !!!

הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די, לדאבונה להתנצל כבר מאוחר מידי.

בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה, היא הגנב ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה.

כמה פעמים בחיינו אנו בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה. ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מידי שמה שהאמנו בו, שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה בעצם איננו כך.

 לא הכול בחיים זה שחור או לבן, יש גם גוונים של אפור.

לכן: כדאי תמיד לשמור על לב פתוח, ולשאול את עצמנו:

האם אנו לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר?