חרדות ופרידה

אני עברתי פרידה קשה לא מזמן..יודעת שגם הצד השני סובל מהפרידה אבל לא הייתה ברירה. ניסינו כל כך הרבה ולמרות האהבה העמוקה למרות החוויות והרגעים המדהימים התקופות האחרונות היו בלתי נסבלות יותר גרמנו נזק מאשר אהבה..למרות שישנה אהבה הגענו למסקנה שמערכת היחסים בשלב הזה לא טובה וצריכה להיות הפסקה לפחות עד שהמצב יהיה יציב…עם ההפסקה כאילו נהיה רק יותר ויותר קשה ,הגעגועים והידיעה שהצד השני לא רק סובל מהפרידה אלא גם לא ממש מתפקד בין השאר הרבה בעקבותיה…חוסר תפקוד שמתבטא בשינה מרובה רוב היום חוסר אכילה יום שלם כמעט כל יום וחרדות חרדות חרדות 

אני יודעת שהקשר כרגע גורם יותר נזק למרות שקיימת אהבה אין בינינו מספיק הכלה ובעיקר יציבות נפשית כאשר כל אחד נתמך באחר בצורה לא בריאה ואפילו שייעצו להיפרד לעשות הפסקה זה כל כך קשה לדעת כמה השני סובל מזה.. 

שנינו סוג של מטופלים או יותר נכון מחכים לטיפול.. אני מניחה שאולי השאלה שלי היא כמה זה הגיוני שבן אדם מפסיק לאכול (ולא בעקבות אנורקסיה בולמיה וכו') אלא עקב פרידה ובעיקר חרדות שתוקפות אותו …אפילו אחרי הפרידה הידיעה שזה ככה מדאיגה אותי גורמת לי להרגיש רע עוד יותר 🙁

אשמח לתגובות לא שופטות