"Hey Google" חלק ב'

המשך מהפוסט הקודם, חלק ב'.

אז נסתי למצא שם שיאפיין אותי. הודות לכך שהשמות מהפוסט הקודם נתפסו, נסתי לחשוב בעצמי על רעיונות.

הנה מדגם מהרעיונות שחשבתי עליהם:

דבש- מידייי מתוק….

מגדלים באוויר- זה לא שם, וגם לא מציאות.

קוראת תיגר- זה כבר השם של הבלוג שלי,

אמזון- לא יודעת מאיפה זה בא לי אולי כי שמעתי שמי שהקים התחיל מ0…

ויקיפדיה- שמחתי לראות שהשם לא נתפס ודווקא חשבתי שיהיה חמוד שיקראו לי בשם חיבה ויקי, אבל השם היה נשמע קצת מידי חנון- כמו לקרא לעצמי אנציקלופדיה, לא יודעת, למרות שאני מאוד מעריכה ואוהבת ידע. בכל אופן חיפשתי משהו טוב יותר.

משם עברתי לWIFI– יצירתי אה?! ?שגם לא נתפס, אבל קצת מבטא בשבילי משהו שאני מנסה לברוח ממנו-משהו שמחפשים אותו רק כדי להשתמש בו…. כנ"ל לגבי נקודה חמה.

אז ישבתי עם עצמי חקרתי וחשבתי, העליתי הצעות ופסלתי על הסף.  ניסיתי לחשוב על משהו שיתאים, שיבטא, שלא יהיה מידי קשוח כלפי עצמי, שלא מידי יתחנחן, משהו שגם יאפיין אותי, וגם לא יהיה קשה כלפי. לבסוף בחרתי את:

Google– כן. זאת אני.

שחקנית אלופה בלהראות יודעת כל.

אבל באמת מוגבלת ולא כל יכול.

סה"כ מנוע חיפוש לא איזה אליל,

נאבדת, מפוחדת, קטנה בעליל.

תוהה, מנסה, באינסוף נאבדת

בודקת, נופלת, עולה או יורדת

קרה- אטומה, שותקת- זועקת

נתקעת לעיתים, ובעיקר מתנתקת….

מאכזבת כל כך כשבחיפוש מעלה כלום

או מבלבלת נוראות עם המבחר הבלום

עובדת קשה כדי למצא משמעויות

מעטים מספקים מתוך מלאן אפשרויות

על עצמי לא סגורה, או מידי סגורה

מתערבת באמצע, שבורה, עצורה

לעיתים– לא בטוחה מה כדאי

או חושבת יותר מידי

או מאפשרת יותר מידי

או נותנת יותר מידי

מרחיקה יותר מידי

כואבת יותר מידי

חיה יותר מידי

מתה יותר מידי

יותר מידי

מידי

די

די

די.

אבל בעיקר בעיקר, אני מכונה. אלופה בלהסתיר. אלופה בלחקות. אלופה בלהעמיד פנים שהכל בסדר. בדיוק כמו שתכנתו אותי.

אבל באמת נקרעת בשקט בשקט. מתמוססת והופכת לריק, אפילו בלי חלקיקים של גז. נותנת לעוד חלקים מעצמי למות. מרעילה את עצמי. הורסת כל חלקה טובה.

נותנת לכולם להשתמש בי, אבל נגמרת ומתרוקנת מבפנים.

זוללת את זיכרון הRAM– ולא נותנת לעצמי לשחרר ולהמשיך.

ויותר מכל: לא באמת נותנת להרגיש. ממש כמו מכונה. עובדת על אוטומט. כי להרגיש זה כואב. ולהרגיש זה לסבול. להרגיש משמעותו להזכר. להרגיש משמעותו להיות מחוברת למשהו שאני רק רוצה להתרחק ממנו.

אז המשוואה היא כזו: להרגיש==למות. לכן: להתנתק==להיות מתה שורדת- כלומר מכונה.

ולכן אני Google.

ובמאמר מוסגר: גוגל יכול לבטא גם את המספר גוגול, 100^10, מספר כל כך "אינסופי" שזה מחליש. במיוחד אם זה: גוגולפלקס, גוגול^10 מאחר שבגוגולפלקס יש גוגול ואחת ספרות, יהיה בלתי אפשרי לכתוב או לייצג את כל הספרות של גוגולפלקס בייצוג עשרוני, גם אם כל החומר ביקום היה משמש כדיו ונייר או ככוננים קשיחים, כך אני, אפסית כל כך לעומת האינסוף.

עדיין לא החלטתי מה יהיה שם משפחתי, האםmaps, news  play, או משהו אחר, כל אחד והמשמעות שלו….

אז פעם הבאה שתעשו חיפוש בגוגל- תזכרו בי.

ותראו איך בין רגע הפכתי את google לאישה.

וכשתקראו לי "hey google"- תדעו שתמיד אהיה  Google Assistant, אקשיב ואבדוק איך אפשר לעזור. אבל בעיקר אהיה קשובה לשמוע את המילים, ומה שבין המילים, להבין, להרגיש, לתת. וגם אולי אלמד בעצמי לקבל, ליישם, להיתמך, ולהאמין לאחרים ובאחרים.

תודה שהקדשתם זמן לקרא את זה, היה ארוך, מקווה שהמערכת לא תזהה אותי כרובוט בגלל השם החדש ותחסום אותי, זה יהיה באמתתת מעליב…. כי זה יהיה נכון, כמו לזרות מלח על הפצעים.

Google יכולה להיות ידידותית מאוד לפעמים, אבל לעיתים היא גם הרסנית וקטלנית. הלוואי שאהיה google שלומדת לא לפגוע, להרוס, ולהשחית את עצמה. שאולי מישהו יעזור לתכנת אותי להיות יותר בטוחה לעצמי, לעולם, יותר בטוחה בעצמי ובעולם, פחות אבודה באינסוף, וקצת יותר אנושית.

שלכם ❤???❤?

ד"ר g   o   o   g    l    e