תובנה:)

ראיתם פעם מתה בחיים ?

הרגשתם פעם שאתם נושמים אבל מתים?

לשם אנחנו נופלים לפעמים…

קבורה , לא מרגישה , רק אני וההפרעה

 בתוך בור שחור של שיגעון בלי דרך חזרה

"בשם ההחלמה " דווקא במאכלים שהיה לי נח

העדפתי להסתגר בעצמי ומהסביבה לברוח

העיקר לא להתמודד עם "מאכלים אסורים "

גם אם אעשה את התפריט אעמוד בחוקים!

גם לכם/ לכן יש כאלו מן כללים ????

לא תמיד יש להם הסבר הגיוני אבל הם קודש קודשים

קובעים מה מותר , מה אסור , כמה ואיך

ואם לא עמדתם בהם העולם מתהפך !

לא רוצה להגיע לאישפוז ולעצור את החיים

אבל בעצם מפסידה מכל הכיוונים

אי אפשר לרצות לחיות , להנות ולפרוח

כשמנסים מכל שינוי וחריגה לברוח

אם המטרה שלי בהחלמה היא רק לעלות במשקל

אז על הזמן והכוחות פשוט חבל

אבל אם אני רוצה יחד עם הגוף גם בנפש להחלים

אני חייבת לעשות גם דברים חריגים!!

ויש בתוכי את הקול האוסר

שוצא מליון תירוצים למה לעצמי אני יכולה לוותר

תאכלי מה שנח ,זה לא הזמן , את חולה

מתבסס על כך שיש מטרה יותר נעלה

ואז אני בעצמי מסתגרת

נשאבת , מסתגפת ועוד סריטות אוספת

לא!!  דיי לרחמים!!!

הגיע הזמן לחיות את החיים !!!

לא רוצה שכל יציאה תהפך לסיוט

ומפגש עם חברות ירגיש לי טעות

האוכל הפך למטרה קדושה ועיקר החיים

במקום להחיות אותנו -אנחנו הופכים למתים

כל הלוחמים והלוחמות שנמצאים גם בקרב

אולי הגיע הזמן שנסתכל על החיים במבט יותר רחב!!!

שנהנה נשמח נצחק ונבלה עם חברים ומשפחה

שהאוכל יהיה בשבילנו מקור לכח , בריאות , הנאה ושמחה

וברור לי שזה קל לדבר במילים יפות וקשה ברגע לשנותת חשיבה וזה מובן

אבל אולי הגיעה הזמן לשים את הדברים ואת האמת על השולחן!!!

אם אתם מזדהים וגם אם קצת פחות

אשמח אם תשלחו תגובות

מה אתם מרגישים וחושבים?

איך הדרך שלכם לבחור בחיים?