בלוג מקום לפרוק... M ילדה קשישה רק לפני שנתיים התחלתי לחיות ופתאום אני צריכה לקפוץ כמה שלבים …מילדה בת 17 חסרת ניסיון, עדינה , כמעט בלי ביטחון , מבוהלת ואבודה לאישה בת 26 (עוד פחות מחודש) מנוסה , אגרסיבית , עקשנית שבוחרת להלחם ולצעוד קדימה.ואני , אני עדיין ילדה שרק עכשיו גלתה את החיים , שמרגישה , חווה וחיה בפעם הראשונה ..שש שנים שקפאו ,גוף…
בלוג מקום לפרוק... M היא תמיד שם, מזכירה את העבר…. אני רוצה לשיר ולצרוח את הכאב משוועת לטהר ולנקות את הלב להבין מי אני ולמה אני בעולם מרגישה ילדה אבודה בין כולם מנסה לחבר אותי לחצי שאבד ואז מגלה שאני עוד יותר לבד חלמתי לחיות אבל במקביל נחלשת מול שאון החיים פשוט נהדפת נלחמת להזין את עצמי כדי לתפקד אבל הגוף נחלש ולא מוכן להתפקד ואני רוצה לאכול ולהחזיר…
בלוג מקום לפרוק... M צלקת שנפתחת…. אז…להכנס למוגבר…רעדו לי הרגליים , כאב לי הגוף ,בכי בלתי נשלט..וניסיתי….סבאו שומע אותי ,הוא מתעורר … ( 'מה … שעה אנחנו מנסים ' ) זה קצת נותן לי איפוס..ועדיין…להכנס , לשמוע את המוניטור,אינפוזיה ,הזונדה, ריח של בית חולים ..פלאשבק !!!הדודות יושבות שם , אומרות בלופים כמה אני יפה ולי מתחשק לסתום להן ת'פה עם הגליל של הפדים….מתלבטת … אם כבר…
בלוג מקום לפרוק... M זה אפשרי!!! צועדת אל עבר הגרדום -איתה- יד ביד צועדתוהיא צורחת מתחננתשלא אהרוג אותה -אותישאשאיר אותה תמיד איתיואני צועדת ,רועדת ,יודעת שבקרוב נפרדויש תחושה של ניצחון וצריבה של הפסדאני נפרדת ממנה נשארת לבדהיא תמיד הייתה שם גם כשלא היה אף אחדחיבקה ,עטפה, תמיד נתנה לי דרך למצוא פורקןנתנה לי תכלית בחיים והעניקה כח לפולחןאני והיא ואין עולםהיא ואני והכל נעלםואין חיים…