אני מרגישה פשוט רע
אין לי יום כמעט בלי התקפי חרדה , אבל התרגלתי וזה בסדר מבחינתי ,
ועכשיו המקום שאני מטופלת בו בגלל הפרעת אכילה לא מוכן להמשיך את הטיפול אם אני לא משתפת את ההורים שלי בהתקפי החרדה ובסיבה שלהם
ואני פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת לספר להם
אני מעדיפה להתמודד עם זה לבד , ואפילו לעזוב את הטיפול ולא לשתף אותם בזה
אני מרגישה במילכוד , כי אם אני עוזבת את הטיפול אני אדרדר בהכל ואסתגר בבית ....
אני מרגישה פשוט רע
אין לי יום כמעט בלי התקפי חרדה , אבל התרגלתי וזה בסדר מבחינתי ,
ועכשיו המקום שאני מטופלת בו בגלל
עוד...
קשה לי כל כך
הלב מתפוצץ מכאב
ואני כל כך לבד ..
אין לי למי לפנות , כל אחד עם השיט שלו
לא מרגישה שיש לי מקום או שמגיע לי ליפול עליהם רק בגלל שלי קשה
וזאת הרגשה כל כך פאקינג כואבת ובודדה
אז אני רק ממשיכה לחייך ולזייף שהכל בסדר כי אין אופציה אחרת
