דוקרים בסיכה vs צורבים בברזל מלובן.
איך אתם הייתם מגיבים?

"כל אדם יגיב בדרכו כשדוקרים אותו בסיכה,
אך רוב האנשים יגיבו בצורה דומה אם יצרבו אותם בברזל מלובן."
לאון טרוצקי.
כשדוקרים אותי בסיכה,
אני שותקת.
נושכת את השפתיים.
בולעת את הדמעות.
נושמת חזק.
ועוברת הלאה בחיים.
כשצורבים אותי בברזל מלובן,
אני שותקת.
נושכת את השפתיים.
בולעת את הדמעות.
נושמת חזק.
ומתה בפנים.

מאמין שדקירה באמצעות סיכה אני יכול לסבול בלי השפעת כאב גדולה מדי.
לגבי ברזל מלובן? כנראה אצרח מכאב, אבכה ואקלל.
מוסר ההשכל פה לדעתי הוא לא לשתוק, להראות את הכאב. גם אם זה דבר קטן שלא מאוד מציק - כדי שהסיכה לא תהפוך לברזל מלובן, ומשם כבר אין דרך חזרה - הצלקת תישאר לתמיד.
- 0
- שתפו
דווחונכון, יפה אמרת.
אין דרך חזרה, צלקת תשאר תמיד.
רק שלא בטוח שצרחות יעזרו:(
תודה רבה ציפור אש.
- 0
- שתפו
דווחואימאלה!! ממש הבהלת אותי.
אם ידקרו אותי בסיכה, נראה לי שתשמעי "איי"
ואם יצרבו אותי בברזל מלובן??? מה זה אינקוויזיציה? אני חושבת שהצרחות שלי היו קורעות את השמים.......
לשתוק זה לא פתרון טוב בכלל, את סובלת ומנציחה את המצב. ללמד אותך לצרוח?
אולי צריך כמו שיש סדנת צחוק, לעשות גם סדנת פריקת כאב.
ליבי איתך ❤
- 0
- שתפו
דווחוסליחה שהבהלתי אותך...
באמת זאת הנצחה, כמו שציפור אש אמר, ברזל מלובן משאיר צלקות לעד.
איך מלמדים לצרוח? או איך לומדים לצרוח?
ואוסיף עוד משהו במאמר מוסגר: לא זאת הייתה כוונתי בכתיבה, אבל עכשיו אני חושבת על זה,
מה קורה כשלפעמים הברזל המלובן מופנה ממני כלפי עצמי?
- 0
- שתפו
דווחואמממ..... איך מלמדים לצרוח?
אני חושבת שזה אמור להיות הדבר הכי טבעי שיודעים אותו לבד, תינוק הרי צורח איך שהוא יוצא לאוויר העולם. אם הוא לא צורח יש בעיה... הוא גם צורח כדי שיתנו לו לאכול, ככה שומעים אותו, מתייחסים אליו.
אבל אם היכולת הזו אבדה לך עם הזמן, כי... הצרחות בעצם לא הביאו לתגובה הרצויה או שהביאו לתגובה לא רצויה, אני חושבת שצריך להתאמן. אולי אצל מאמנת אישית. לסבול ולשתוק זה הכי נורא בעיני.
ואם הברזל המלובן מופנה ממך אל עצמך? זה שיא השיאים... זה בעיני כמו תסמונת שטוקהולם, החטוף שמזדהה עם החוטפים שלו, את שלוקחת על עצמך א
- 0
- שתפו
דווחווואי שרי אפשר לומר שגרמת לי לחייך...
אני רק מדמיינית את הקרם גוף בניחוח מאסק נמרח על כל הצלקות והחתכים מהברזל מתערבב עם הדם והכל....
ממש סליחה שוב על התיאור החי...
זה ברזל מלובן יותר בקטע של הלקאה עצמית.
אני ממש החטוף שמזדהה עם החוטפים שלו, כמו בתסמונת שטוקהולם, אני רק משלימה את העבודה שאחרים לא לגמרי סיימו....
- 0
- שתפו
דווחואני שמחה שגרמתי לך לחייך, זה לפחות אקט חיובי בתוך כל הבלגן הזה.... אני מקווה שניחוח המאסק יגבר על הצלקות ויחליק אותן.
הייתי רוצה שלא תרגישי שאת זקוקה להלקאה עצמית, שבמקום לנסות להמשיך משהו אכזרי שאחרים התחילו כלפיך, ש... תמצאי את המקום לחמול על עצמך, לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך. יש בך המון איכויות.
נזכרתי עכשיו בכלבים מקסימים שעברו התעללות ונמצאים בצער בעלי חיים. צריכים המון סבלנות, אהבה והשקעה כדי לשקם אותם. אבל זה אפשרי ושווה את ההשקעה.
את יכולה להשתקם, למצוא משמעות וחיים טובים, צריך למצוא את המי ואת האיך שיוכלו לעזור ולקדם
- 0
- שתפו
דווחואני חושבת שצריך קודם לרפא את הכל כדי שהמאסק לא ישרוף....
ואני שמעתי שבצער בעלי חיים הורגים כלבים כל הזמן. כי פשוט אין שם מקום לכולם...
אולי זה גם יהיה סופי?
אין מקום לכולם... את הפצועים הורגים.
שרי, אל תתייחסי אלי, אני סתם במצב רוח קרבי היום. מין מצב רוח מוזר.
אבל ממש תודה רבה על כל התגובות שלך! את מדהימה בעיני. ואני ממש שמחה שאת נמצאת כאן.
תמיד מגיבה בחכמה וברגישות.
אין עליך.
- 0
- שתפו
דווחוהיי תותי ?⚘
אם המאסק עלול לשרוף וצריך לנקות קודם? אז אולי נחוץ מסג' עדין, יש אחד שמתאים קוראים לו איורוואדה, עיסוי הודי שינקה וילטף את כל מרכזי האנרגיה בגוף ולסיום שמן שומשום חמים על המצח עם עיסוי בקרקפת ? זה אלוהי... מרפא ומנקה.
תודה לכל המילים החמות ?
לך תמיד יהיה מקום, אני בטוחה.
אצלי בלב כבר יש לך ואני בטוחה שגם אצל אחרים ❤
- 0
- שתפו
דווחוריגשת אותי❤
אפילו שזה ככה דרך מסכים (ומסכות)
לילה טוב!
- 0
- שתפו
דווחוחלומות פז ?
- 0
- שתפו
דווחוקראתי את הפוסט, ואז את כל השיחה שלכן.
ונראה לי שאמרתן כמעט הכל.
אני כמעט יכולה לדמיין את הכאב עם התיאור שלך,
הברזל הרותח, ההלקאה ,האשמה.
זה נוראי.
חבל שאין לדברים האלו מקלחת קרה שתשכך את הייסורים ,
שתקרר את הכאב הלוהט, הפועם.
שתיתן לרגע מנוחה , רק לרגע.
רגע שיתן כוח לרפא ולהחליק הכל.
מאחלת שתמצאי משהו כזה.
מזדהה גם עם חוסר היכולת לצרוח, רק לנשוך ולשתוק.
- 0
- שתפו
דווחווואי מקלחת קפואה קפואה
שתקרר,
כמו לשכב בתוך שלג רך שיצנן את החום הלוהט הזה.
ממש הבנת מה שאני צריכה...
תודה ג'יין!
- 0
- שתפו
דווחוכן...
על שלג לא חשבתי ,את יצירתית כמו תמיד..
מה שלומך?
- 0
- שתפו
דווחומוסיפה לג'יין..
אין לי מה להוסיף, כבר אמרתן כל מה שהיה צריך להאמר.
אם ידקרו אותי בסיכה אני אשתוק, אעבור הלאה.
אם יצרבו אותי בברזל מלובן.. אני ארצה לבכות, לצרוח, אבל אשתוק.
צריך ללמוד לפרוק את הכאב, איך עושים את זה?
גם אני מנסה לגלות.
בהצלחה גוגל :)
- 0
- שתפו
דווחותודה ילדה קטנה!
זה בסדר לקרא לך ילדה קטנה? או שאת לא אוהבת את זה?
מאיזה מקום בחרת לך את הכיוני?
אני לא רוצה לקרא לך בכינוי שלא נעים לך...
אולי גם את תצטרפי לסדנה של שרי:) שמלמדת איך לצרוח....
נפגש שם...
- 0
- שתפו
דווחו