הצלחתי. זה נקרא שניצחתי?
הצלחה=ניצחון?
אולי לא תבינו אותי.
אולי תחשבו שאני לא נורמלית.
אולי תצקצקו בלשון.
אולי תנידו את הראש.
ואת האמת? אני הכייי מבינה אתכם בעולם. כן. גמני לא מבינה את עצמי.
"אבל יש לך הגיון בריא אז איך החשיבה שלך כל כך מעוותת?"
נכון, יש לי הגיון בריא. כל כך בריא עד שרק על ידו הצלחתי סוף סוף-
להקיא.
עד עכשיו לא הצלחתי. ולא מצאתי שום פתרון לא באינטרנט ולא בשום מקום. אז נאלצתי להפעיל את ההגיון ה"בריא" שלי, וחשבתי למה לא מצליח. והבנתי. בהגיון הבנתי, למה.
ובאמת הצלחתי בסוף. בזכות ההגיון.
(לא אכתוב כאן את המסקנות, ואיך בדיוק הגעתי למסקנות האלה, כדי לא ללמד אחרים. אחרי הכל אני לא מסכימה עם זה, כבר אמרתי אני מבינה אתכם יותר משאני מבינה אותי)
אז כן, ההגיון שלי כל כך בריא, שרק על ידו הצלחתי בסוף להבין למה לא הצלחתי עד עכשיו.
ההגיון שלי כל כך בריא, עד כדי כך שאני שמחה שהצלחתי.
ההגיון שלי כל כך בריא עד שזה פשוט קצת הקל עלי שהצלחתי.
ההגיון שלי כל כך בריא עד כדי כך שאני נהנית שהצלחתי בעוד שאני מזיקה לעצמי.
לכו תבינו את ההגיון הזה. לכו תבינו. לא תבינו. גמני לא מבינה.
על מי בדיוק את עובדת????? ד"ר גוגל. על מי????
על עצמך! ועל עצמך בלבד!!
זה חולני. זה לא שפוי. זה מטומטם. זה פשוט הזוי.
כמו נערה חולת כליות שהצליחה להשחיל פחית קולה בסתר. כמו סוכרתי שהצליח לאכול סוכריה על מקל בלי שידעו. כמו אלרגי לבוטנים שהצליח לאכול במבה כשזה כל כך מסוכן לו.
על מי אתם עובדים?? על עצמכם. את עובדת על עצמך בעיניים. ד"ר גוגל.
חושבת שיש לך שליטה? שתוכלי לעצור כשתרצי?
זהו איבדת אפוטרופוס על עצמך. אי אפשר לסמוך עליך.
בתחילה רק הגעת ל"יעד". הרגשת מנצחת. חשבת אולי זה יספק אותך. אבל לא. זה לא סיפק. עכשיו התחלת עם ההקאות. את לא נורמלית. אמרו לך את זה פעם??? את האמת שכן. אמרתי את זה לעצמי המון פעמים.
פעם רציתי לתרום דם. לפני גיל 18, קיבלתי אישור הורים, וכמעט נתנו לי. בסוף שלחו אותי הביתה. כי: "את לא שוקלת מספיק. רק למי ששוקל מעל 50 קילו".
וואוו, פעם הייתי קרובה לשם. לא ייאומן.
ממזמן אני כבר לא יכולה לתרום דם. פעם עוד הייתי קרובה. היום כבר לא קרובה.
הכנסת את עצמך למצב שקשה לצאת ממנו. קשה עד בלתי אפשרי.
אני מכירה את הסטטיסטיקות. הן מייאשות. הסטטיסטיקות הן נוראיות!
ואת עדיין לא שם!! את לא שם!! עדיין לא!!!!
תעצרי עכשיו! הרגע!!!!! לפני שיהיה מאוחר.
המשקל שלך עדיין על גבול התקין! תעצרי עכשיווווווווווווווווווווווווו!!!!
אבל מי אמר שאני רוצה?? מי אמר??????
אני כן רוצה!!! אני כן. רוצה לעצור עכשיו. אני יודעת מה קורה אם לא עוצרים בזמן!! אני לא רוצה להגיע לשם!!!!!!
אני לא אגיע לשם! יש לי שליטה מלאה! יש לי שליטה מלאהההההה. כשאחליט לעצור אני אצליח.
אז תחליטי לעצור עכשיו!
לא עכשיו. לא עכשיו. לא עכשיו. לא רוצה עכשיו. עוד מעט. לא עכשיו.
אז אין לך באמת שליטה. כי זה עכשיו או לעולם לא.
דייייי.
את מביאה את זה על עצמך! את אחראית למצב הזה. את יצרת אותו.
תאכלי את הדייסה שאת בעצמך בישלת.
איזה פרדוקס. לא רוצה לאכול שום דבר. כלוםםםםם. ובטח שלא את הדייסה המגעילה הזו.
תגידו לי בבקשה שזה כלום. ואני סתם חושבת.
תגידו לי בבקשה שהכל בסדר ואין סיבה לדאגה.
אני יכולה לעצור כשארצה נכון????
תגידו שנכון. שאוכל לעצור מתי שבאלי. וכשימאס לי מהמשחקים אני אוכל לסגת.
תגידו שנכון. שהכל בידיים שלי. שהכל עניין של בחירה. וכשארצה לגמור אני אוכל לעצור.
תגידו שנכון. שאני צודקת. שאני יכולה לשלוט בזה. שאפשר לסמוך עלי. שאני ילדה גדולה.
תגידו שזה משובת ילדות. גיל עשרה שתכף יגמר. והכל יהיה בסדר.
תשקרו עלי בבקשה. תשקרו איתי ביחד. נעבוד על העולם. על עצמי ועל כולם.
ככה יותר נח. יותר קל.
אבל באמת,
תגידו לי בבקשה שאני יכולה אחרת!!!!
תגידו לי בבקשה שאני לא נמצאת בסטטיסטיקה!!
הסטטיסטיקה לא אומרת כלום על היחידים!!
תגידו לי בבקשה שאני יכולה עכשיו לעצור!!!!!!!!!!!
תגידו לי בבקשה שעדיין לא מאוחר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תגידו לי בבקשה שאפשר. כי אני כבר לא יודעת אם אפשר.
תגידו לי ששווה לי לבחור אחרת.
תגידו לי שאני יכולה לבחור אחרת.
כי אני לא יודעת אם אני יכולה. כי אני לא רוצה להכנס לזה, אבל גם לא רוצה שלא. כל כך חסר הגיון.
מבינה אם לא הבנתם אותי. מבינה לגמרי.
גמני לא מבינה. את עצמי.
הולכת עכשיו להקיא את הדייסה הזו שבישלתי לעצמי.
-
30 תגובות
-
-
-
-
-
