חוסר ביטחון

זה מדהים.
איך מילה אחת קטנה יכולה להוריד אותי ולגרום לי להרגיש הכי לבד שיש.
איך ברגע כל הביטחון שלי נעלם ואני חוזרת להיות הבן אדם הכי אומלל, רגיש, בודד, מסכן, עצוב ועוד מילות תואר שכאלה.
איך חוסר מענה או חוסר תשומת לב מאדם אחר מחזיר אותי להיות הילדה הקטנה הזאת שאף אחד לא הסתכל עליה, שלאף אחד לא היה אכפת מאיך היא מרגישה.
זה מדהים איך למדתי להסתיר כל כך כל כך טוב. איך לאף אחד מהאנשים שסביבי אין טיפה של מושג מה עובר לי בראש ובלב ואיך כל דבר קטן שהם יעשו, בין אם טוב ובין אם לאו, או יוריד אותי לקרשים או ירים אותי הכי גבוה שיש.
לפעמים אני חושבת שאני הבן אדם הכי לא יציב בעולם. שאני תמיד בנק קיצון. או שאני הכי שמחה בעולם, אבל פאקינג מאושרת, או שאני בדיכאון, ממש עצובות עמוקה.