בוקר 28.11.22

עוד מעט פסיכולוגית
היום וועדה בביטוח לאומי
נמרוד לא רוצה לבוא איתי
אני רק רוצה להיות אחרי
ישנתי ככה ככה
אני הייתי אתמול עם חבר שלי בסרט
סרט אימה קומי, או קומי שחור
בתמונות יצאתי גדולה..
אבל אני אוהבת חלק משמחת החיים שנראית עליי.
המתאמת טיפול שלי אמרה שכשהיא מסתכלת עליי
היא רואה בחורה יפה.
וזה כל כך נגע בי.
כן, עליתי הרבה מאז שאני וחבר שלי ביחד.
אבל אם עדיין רואים בי יפה,
זה מה שחשוב לי.
חוץ מזה,
אדל הייתה יותר יפה כשהיא הייתה מלאה.
כשהיא רזתה היא נראית כמו עוד מלא.
אכלתי עוגה
ושתיתי קפה.
לקחתי תרופות.
אני נחה.
אני רק רוצה להיות אחרי הוועדה.
אני מתגעגעת לנמרוד.
אני מתגעגעת להיות חסרת דאגות,
ולחשוב שהכל יסתדר,
ולהאמין שאני עושה טוב.

בא לי שיהיה לי על מה לכתוב,
ולא שאתאמץ.
בא לי לישון.
בא לי להיות כבר אחרי.
כל מיני אנשים מנקרים לי בראש.
ציפור, וחלי (שם בדוי, גם)
עם חלי כמעט עברתי גבול לפני כמה חודשים.
היא הייתה אצלי
ושיחקנו משחק קלפים אינטימי
הרבה שאלות ופתיחות
והתחבקנו
והתלטפנו
וכמעט, כמעט, כמעט
עברתי את הגבול.
זה היה הכי קרוב שלי.
והכי קרוב שלה ושלי.
אני לא יכולה לחזור לדבר איתה,
כי היא רשת דביקה.
והיא גם תפגע לי בזוגיות.
גם ציפור, אותו דבר.

אין לי כוח.

ביי.