פריקה

אני לבד כי העפתי כל אפשרות לקשר איתי.. אני לא יודעת להיות אשת שיחה כי אני לא יודעת ולא מבינה כמעט כלום.
בפועל מה שקורה זה שאני יכולה להקשיב למישהו ורק אחוז קטן אני אקלוט, אותו דבר עם ספר סרט וכו.. המצב כל כך קשה ומתסכל אותי. זה גם מפחיד אותי..מפחיד אותי שאני לא מבינה, מפחיד אותי שאני שוכחת הכל, ולכן בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי יותר ויותר בתוך המיטה והרבה פעמים בלי לעשות כמעט כלום..יוצא שאני בוהה הרבה או אולי מנסה לבדוק מלא דברים, מנסה להבין ומתייאשת. לתוך כל התסבוכת הזאת נלווים התקפי בכי והימנעות כמעט מוחלטת מכל דבר אפשרי. קשה לי לקום מהמיטה לצורך הדברים הכי פשוטים כביכול. חשבתי להתאשפז אבל אפילו לקום לשם אין לי כוח. אז אני פשוט לרוב ישנה ואיכשהו זה מצליח לישון ולא לרצות לקום.