ככה אני מפרק את זה
"יש לי לביאה עמוק בפנים
אבל פחד זה סם נורא אלים
מאיפה שאני מגיעה, מכורים"
מאוד קל ליפול אבל אני לא נופלת אלא מתיישבת לאט ויושבת שם קצת לנוח וקמה. אבל לא בטוח שזאת באמת מנוחה. לא יודעת אם אפשר בלי זה.
עוד לא ערב אבל אני רוצה להגיד לעצמי שזה יפה שיזמתי מהלך עם ולמרות הפחד. וזה שלא הלך מאה, זה עדיין עדיף לנסות. לא מרגיש ככה אבל זה מה שאומרים אנשים שיודעים. שטוב שלא חיכיתי שאהיה יפה יותר או שהכנתי מראש מה לומר. לא שזה היה מזיק אבל לנסות זה טוב. אם הוא לא נמשך אז זה לא ישתנה לא משנה מה אעשה.
אוף. הוא שמע רוק ישראלי ישן אחד מהבנאים ולא הדתי. לא קובארי שעושה דרמות ופאתוס מזה שהיא עצובה ולא יודעת כלום. לא שמעתי את המילים של הבנאי אבל הוא נשמע הרבה יותר חכם ושלם ממני.
לא טוב לי לכתוב פה אני הולכת לאיבוד
בזמן האחרון עושה הרבה וכותבת רק קצת לעצמי במחברת ובעיקר רשימות טובות ואפירמיישנס.
אני נורא רוצה לשקוע לשים שירים עצובים ולשקוע.
אבל עדיף להחזיק את עצמי כדי להיות מוכנה כשתבוא הזדמנות, כמו שעשיתי עכשיו. אבל אני רוצה להיות מוכנה יותר…
אני חושבת שאני עושה ניתוח פלסטי לאף כי נמאס לי. יש זויות שאני יפה ויש זויות שאני ממש לא ויש תאורה שאני יפה ויש תאורה שאני ממש לא
ואני רוצה לטפל גם בעור פנעם שלי שהוא לא טוב אבל זה טיפול כואב שפוצעים אותו עם מחטים קטנים כדי שיתחדש.
הרבה כסף והרבה כאב
אני לא יודעת אם העיניים שלי רואות נכון שאני באמת כל כך מכוערת או שמגזימה
הלואי שהיה מישהו שאפשר לסמוך על דעתו בעניין שיגיד את האמת אבל אין כזה ולא יהיה
הלוואי שהייתי יכולה לעשות סקר של אנשים אובייקטיביים לא רעים כמו טוקבקיסטים ושבאמת רוצים בטובתי.
אני ככ רוצה שזה יהיה קל, שזה לא יהיה בכלל משהו שעומד בדרך. יש ככ הרבה בנות יפות ומתוקות וחכמות ומעניינות. איך אני יכולה להתחרות בזה בכלל? יש לי ככ מעט מכל זה.
זה כן קצת מנחם שאני לא היחידה שמתמודדת עם המצב הזה.
החיסרון הכי גדול שלי מרגיש לי כמו החיסרון הכי גדול שיכול להיות לכל אדם.
ישנתי אצל ת' כי חזרנו מאוחר מההפגנה, אמרתי שלא אכפת לי שיישן במיטה כי לא היה לי נעים למנוע ממנו לישון על המיטה בבית שלו, למרות שכשהוא ישן אצלי אני התעקשתי להיות על הספה וניצחתי בקלות. לא נרדמתי כל הלילה כי פחדתי לנחור. בבית שלי ישנתי כמו תינוקת כי לא שומעים כלום וכי הייתי לבד וכי זה הבית המתוק שלי.
גם הוא ישן כמו תינוק אצלי. ואצלו אני סבלתי ולא נרדמתי.
זה ממכר לבכות ולהתלונן
בטח ד לא מתלונן ולא מכור ולא עצוב
בטח הוא בוגר ולא מרחם על עצמו בכלל
בטח הוא שלם ואוהב את עצמו כמו שהוא עם כל הדברים שהוא לא אוהב
ישבתי לידו בספסל, הבאתי לנו תה אחרי שהרשת נפלה ואולצתי להפסקה. מישהי באה , לא יותר יפה ממני, צעירה ממני בקצת. דיברה איתו בקלות קלות כאילו היה בנדוד שלה.
עכשיו אני שמה שירים ואני צריכה לנסח אפירמיישנס חדשים וטבלת סיביטי וכל מה שצריך כדי שאני ארגיש חזקה יותר.
אני לא בסדר, אני מרוכזת בעצמי ונמאס לי מזה אבל להתבגר זה כואב תופת. זה הרבה מעשים אמיצים.
קיבלתי נכשל על הטקסט הזה. להגנתי אני אחרי לילה בלי שינה, והזהרתי את עצמי בבוקר לא להתעמק היום, רק לעשות דברים ובסוף ללכת לישון.

את בסדר גמור!
ואת יפה.
ואת לוחמת, ודואגת לעצמך. כי את הכי חשובה.
- 0
- שתפו
דווחואת יפהפיה
- 0
- שתפו
דווחו