השתחררתי….

אחרי חודש באשפוז נשברתי
הוצאתי את הזונדה בפעם השנייה ופשוט עזבתי

חודש בין קירות בית החולים                                                                                                                                                                                                                     אין יציאות עד שאת הזונדה מוציאים
לא יכולתי לסבול יותר את כל ההגבלות והחוקים
לא הצלחתי להתמודד מול ים הכללים הנוקשים
אוכל שלא היה טעים , הגבלה בזמן וחורה באכילה
ואני רק בקשתי להיות רגילה…
ואם לא סיימתי הוסיפו בזונדה עוד לכמות
ואם פישלתי הוסיפו עוד – כי זו בעייה שלי שעשיתי טעות
מקלחת תוך 20 דקות שהלב דופק בטירוף
והאחות צורחת עליי שאין כניסה לשירותים גם אם דחוף
ב00:00 כולן במיטות ובשש אותי כבר מעירים
חייבת להתארגן לפני שאת הזונדה מנקים
והתחלתי לאכול קצת מעדנים
וזה עבר סביר למרות שכבר התחלתי לפנטז על אוכל טעים
ואז הכניסו ארוחת צהריים
פחדתי מהארוחה ודחיתי כל פעם ביום יומיים
ואז נסיתי לאכול
וזה היה סיוט ששבר לי הכל
לא היה טעים ומתובל ברמה נוראית
אבל מה ששבר זה לא הספקתי לסיים והוסיפו לי עוד לזונדה האכזרית
לא אשקר. גם עוברים שם תהליך
לומדים איך לאכול ויש לכל דבר חוק ומדריך
אבל לא יכולתי … הנפש צעקה
ובערב כשתפסו אותי על ניגוב כבר הקמתי קול זעקה
השתגעתי מהמחשבה ששוב דוחפים
בקשתי לתקן אל הם אטומים – יש חוקים!!!
אני מבינה את הרציונל מאחורי הדברים
אבל בשבילי זה היה יותר מידי ! נכנסתי לאובדן חושים!!!!
פשוט עצרתי הכל !!!
החלטתי שזהו! נשבר לי!! אני רוצה לאכול…
שוב שלפתי את הזונדה ואויימתי באישפוז בכפייה
ובבוקר יצאתי למציאות הזויה !!!
אמא כועסת לא מוכנה שאחזור
אבא כואב ואומר לי שאני לעצמי מכינה בור …
לקח לי זמן…
אבל מצאתי לאן…
יומיים לא פה ולא שם
מנסה לחשוב עם עצמי מה אני בעצם רוצה בחיים !!
והגעתי לכמה תובנות מול עצמי … עולים בי קולות אחרים
רוצה פשוט להתפרע
בתוך החיים להשתע
כמה הפסדתי בגלל הגבלות וחוקים
כמה פספסתי בסגידה לאמונת שקרים
כמה כאב כמה אובדן
רוצה לחזור אחורה בזמן
רוצה לחזור הביתה למציאות אחרת
רוצה לחיות הפעם ולא עוד להיות מסוממת
לא רוצה לחזור לשם עם זונדה בקיבה
ובמקביל מתה מפחד לחוות בבית מציאות כאובה
רוצה לחיות בשפיות
רוצה לתקן את הטעות
שאוכל יהי פשוט אוכל ודיי
הפכתי אותו במשך השנים לתכלית של חיי
לא רוצה!! זה כר לא מעניין !!
רוצה את החיים לחיות בלי להתמסכן !!!
רוצה פשוט לחיות ולפרוח
מהמחלה הארורה הזאת נגמר לי הכח!!!
האם זה ייתכן ? האם זה אפשרי לעשות שינוי?
אני לא יודעת… מרגיש לי כל כך הזוי!!!
אבל אני רוצה לשנות ! לחזור אחורה בזמן…
שאוכל היה פשוט אוכל ולא אוייב מסוכן!!!!
רוצה לאכול בפשטות בתמימות
בלי לחשב , להכות ולראות בכל צעד טעות !!
רוצה לחזור הביתה ופשוט להיות כמעט רגילה !!
יש לי סיכוי להתחיל שוב מההתחלה?