נשאבת אחורה
אני פוגשת בסערה ובי היא לא משחררת, היא מתחננת בפניי שאביט אחורה ואבין מה היא אומרת, היא נושבת בשיערי ואני מתפוררת ברוח, מבקשת שאזכר מה קרה מתחת לעץ התפוח, אני לא מרגישה בחסר רק את הקור שאיתה מזמר, ואיכשהו אני נמצאת באותו היום הנוח, עם ידי קשורות מבלי היכולת לשנות רק להביט ולצרוח בתסכול וחוסר מצב רוח
-
2 תגובות
