בלוג SunEater כוס הדמעות ללא תכולה אני יושב במקהלה ומביט בכל הצבעים, אני מרגיש שהם סוגרים עליי ולוקחים לי את המילים. כל הציפיות שעליי נופלות גורמות לי לחוש אותי מתנדף, אחרי מה שקרה אני כל הזמן עייף. אני מנסה להביט לעבר הכוכבים, כדי לראות משהו אחר מלבד אותו גנב. למצוא דרך לנקות , את תכולת כוס הדמעות. לחדש את מה שנעלם, למלא את…
בלוג SunEater זרים בחושך שני חלקים מאותה החוויה; איך אנחנו זרים? מרגיש לי שעברנו את אותו הסיפור במשך חיים שלמים. נכנסנו למגרש המשחקים של הגדולים ללא מחשבה ומעש, דקה שלמה שנמשכת נצח ואיתה גם הכעס. אפילו לקבל את שמך לא נתת לי כרווח, נשארת כסימן שאלה במטרה לנצח. אתה רץ אליי בחלומות, דווקא כשאנחנו נעולים בין ארבע קירות, דווקא כשהחושך מסתיר את פניך,…
בלוג SunEater אני האדם מלא האש. הצתה גוררת מעש ואני לא מרגיש שאני יכול לעצור, ברגע שהכפתור נלחץ הכל מתגלגל לתוך הבור, אני יכול להתהלך על פני האדמה ולהחזיק אותה קצר, אבל התוצאה לא משתנה אני פשוט גורר את הבלתי נמנע. היא בכל זאת תהרוס את מה שנמצא סביבה, היא תבלע אותי מבלי לחשוב שאקרע, היא תאכיל את עצמה בשקרים ותחשוב שהיא עושה את זה בשביל…
בלוג SunEater שלכת בשלכת בצאת הכוכבים, כשהעצים השילו את עורם מהפנים, התהלכה לה ילדונת עטופת צבעי אופל , ומבטה מוחבא מאחורי הכלים. לא נשאר דבר לקחת, הכל כבר נעלם. בראשה היא נאחנת, מנסה להרגיש מושלם. היא לא יודעת איך לחבר את המילים, כשהיא מנסה הם תמיד בורחים, ומה נותר לעשות כשלא מוצאים חתיכה? מנסים לבנות את הפאזל מההתחלה.
בלוג SunEater נשאבת אחורה אני פוגשת בסערה ובי היא לא משחררת, היא מתחננת בפניי שאביט אחורה ואבין מה היא אומרת, היא נושבת בשיערי ואני מתפוררת ברוח, מבקשת שאזכר מה קרה מתחת לעץ התפוח, אני לא מרגישה בחסר רק את הקור שאיתה מזמר, ואיכשהו אני נמצאת באותו היום הנוח, עם ידי קשורות מבלי היכולת לשנות רק להביט ולצרוח בתסכול וחוסר מצב רוח
