זרים בחושך

שני חלקים מאותה החוויה; איך אנחנו זרים?

מרגיש לי שעברנו את אותו הסיפור במשך חיים שלמים.

נכנסנו למגרש המשחקים של הגדולים ללא מחשבה ומעש,

דקה שלמה שנמשכת נצח ואיתה גם הכעס.

אפילו לקבל את שמך לא נתת לי כרווח,

נשארת כסימן שאלה במטרה לנצח.

אתה רץ אליי בחלומות,

דווקא כשאנחנו נעולים בין ארבע קירות,

דווקא כשהחושך מסתיר את פניך,

אתה משתמש באפלה בכדי להושיט את ידיך.

לנצל עוד הזדמנות קטנה,

כדי להתחיל את הסיפור שלנו מההתחלה.