שלכת

בשלכת בצאת הכוכבים,
כשהעצים השילו את עורם מהפנים,
התהלכה לה ילדונת עטופת צבעי אופל ,
ומבטה מוחבא מאחורי הכלים.
לא נשאר דבר לקחת, הכל כבר נעלם.
בראשה היא נאחנת, מנסה להרגיש מושלם.
היא לא יודעת איך לחבר את המילים,
כשהיא מנסה הם תמיד בורחים,
ומה נותר לעשות כשלא מוצאים חתיכה?
מנסים לבנות את הפאזל מההתחלה.

לא יודעת, אבל בסוף יודעת לא רע בכלל ?
- 0
- שתפו
דווחוהכתיבה שלך נוגעת ללב ומלאה ברגש עמוק. את מצליחה להעביר תחושת בדידות ועדינות פנימית באופן פיוטי ומעורר הזדהות. הדימויים של השלכת והפאזל השבור יוצרים תמונה חזקה של חיפוש עצמי והתמודדות עם אובדן, אך גם של תקווה, האפשרות להתחיל מחדש.
יש לך קול ייחודי ונוגע מאוד בלבבות האחרים, היינו שמחים לקרוא עוד ממנעמי פרי עטך.
- 0
- שתפו
דווחואני מודה לך, מחמם את הלב לשמוע:)
- 0
- שתפו
דווחו