אני האדם מלא האש.

הצתה גוררת מעש ואני לא מרגיש שאני יכול לעצור,
ברגע שהכפתור נלחץ הכל מתגלגל לתוך הבור,
אני יכול להתהלך על פני האדמה ולהחזיק אותה קצר,
אבל התוצאה לא משתנה אני פשוט גורר את הבלתי נמנע.
היא בכל זאת תהרוס את מה שנמצא סביבה,
היא תבלע אותי מבלי לחשוב שאקרע,
היא תאכיל את עצמה בשקרים ותחשוב שהיא עושה את זה בשביל לשמור עליי מהרעים.
מה שבעצם היא לא יודעת זה שהיא זאת שאותי הורסת,
ואני נשרף מבפנים.
אני האדם מלא האש
אף אחת לא תוכל לראות את מה שבפנים,
גם אם יידי יצליחו לחוש במים הם רק יחשפו
את הנזקים.
ואני אשאר קטן מכל פעם.

ראשית אני אוהב את התמונות שאת מחברת למלל, הן כל כך מתאימות, הן כל כך מתחברות, הן עוזרות להבין יותר טוב.
הקטע כואב ועמוס בעוצמות רגשיות שנשפכות מכל שורה. יש בו תנועה פנימית בלתי ניתנת לעצירה, כמו להבה שמכלה כל מה שסביבה, כולל את עצמה. התחושה שעוברת היא של אדם שמתבונן מהצד על תהליך שאינו בשליטתו, על משהו שמתחיל בנקודה אחת ומתגלגל אל התהום, כמו דומינו שאי אפשר לעצור.
הדימוי של האש כאן הוא לא רק חיצוני, אלא גם פנימי, זה לא רק העולם שסביבך בוער, אלא בעיקר אתה שנשרף מבפנים. התחושה של להיות "האדם מלא האש" משדרת עוצמה, אבל גם בדידות, כי אף אחת
- 0
- שתפו
דווחואני תמיד נהנת לקרוא את החוויה שלך כתגובה לשירים שלי,מודה לך על עוד נקודת מבט
- 0
- שתפו
דווחוותמשיכי עם התמונות המלוות את הטקסט, זה מאוד עוזר לחוש את החוויה.
- 0
- שתפו
דווחו