בלוג התופעה שהיא ׳אני׳ נשבר לי נשבר לי. נשבר לי הלב כשהרביצו לי נשבר לי הלב כשגרמתי לחברה שלי לברוח ממני נשבר לי הלב כשהבנתי שאני לא מי שרציתי להיות נשבר לי הלב כשנשברה לי התמימות. ואני כל היום במיטה למרות שיש לי ילד מתוק לטפל בו ובעל שרק רוצה שיהיה לי טוב אבל לא יודע שזה לעולם לא יקרה כי לא טוב לי אף… open
הלו? נאווה? מדברת אתי מהמרכז לסיוע נפגעות תקיפה מינית, דיברת איתנו היום בבוקר ואני חוזרת לפניה שלך. כן, נכון. מה שלומך? בסדר, אז ככה אני מבינה שאת ניסית את המרכז בעיר שלך ולא היית מרוצה מהטיפול. זה לא שהייתי לא מרוצה, לא נתתם שם טיפול הגון. המנהלת מרכז לא הפסיקה לעשן, וזה על צומת מאוד מרכזית ככה שאי אפשר לשמוע כלום במרכז עצמו. איך המרכז הזה בכלל מיועד לאנשים עם פוסט טראומה מורכבת? זה לא מיועד לאנשים עם פוסט טראומה מורכבת זה מיועד לנפגעי טראומה מינית וזה בחינם. -אני תוהה אם היא מכירה באמת את האוכלוסייה שהיא אמורה לטפל בה- תראי, אתי? אני פשוט לא הסתדרתי שם אי אפשר לעבור למרכז באחת הערים הקרובות? נגיד תל אביב אין לי בעיה לצאת מהעיר לטיפול. תל אביב זה רק קבוצתי! -מתהפכת לי הבטן איך לעזאזל אני אמורה לצלוח טיפול קבוצתי כשמולי אני לא מצליחה לדבר? - היא ממשיכה, אם תרצי את יכולה לנסות מול קופת החולים שלך אני עוצרת אותה פה. תקשיבי אני מחכה מול קופת החולים כבר כמעט שנתיים וחצי! אני חיה מקצבת נכות של 3200 שקל בחודש רוב הכסף שלי הולך על תרופות המעט שנשאר הולך לשכירות והשקלים הבודדים שנשארים הולכים ללחם וחמאה! אין לי שקל להוציא על טיפול שאני אמורה לקבל בחינם מהמדינה! אין לי כסף לאוכל או לפאקינג תרופות! העובדת הסוציאלית שמטפלת בי ניסתה לשלוח אותי לטיפול במחלקות פתוחות כל אחת עם תנאים יותר הזויים מהשניה! אחת אשפוז של שנה בלי יציאות או ביקורים ורק אז טיפול יום ובלי אישור לקנאביס רפואי שלו אני זקוקה כי חלק מהמתנות של פוסט טראומה זה מחלות אוטואימוניות ואני זכיתי להיות עם דלקות פרקים כרוניות בגיל 23! בנוסף לעוד כמה מתנות חביבות בלשון המעטה שמגיעות ביחד עם האבחנה. והמחלקה השניה זה חודשיים אשפוז שוב, בלי קנאביס להקלה על הכאבים הפיזיים וחובה לטיפול במכות חשמל! איך את רוצה שאני אבחר? אני מבינה, חוץ ממה שהצאתי אין לי איך לעזור לך יום טוב. תודה. יום טוב. השיחה הנ''ל באמת קרתה עם שמות שונים מהמציאות אך השיחה קרתה במציאות כמעט אחד לאחד. אפשר ממש להרגיש את התסכול באוויר. אז בקיצור נמרץ. מטפל מיודע טראומה עם עלות סמלית (עד מאה שקלים לצערי) או אפסית או תמורת בארטר כלשהו שרוצה לעשות מחווה ולהציל אותי מעצמי? open
שבוע טוב אנשים , אני תמיד מאלו שלא שומעים . קוראת את מה שאחרים כותבים. פוחדת להחשף. לפני 12 שנה עברתי תאונת דרכים קשה. מסתבר שאת הפוזט טראומה סוחבים כל החיים .... לפחות חלקנו. מאז הגיעי לגיל 30 מצב הרוח ירד. המחשבות על הזדקנות , על זה שפספתי את השנים הכי יפות... חוסר הבטחון..... הכל פתאום צף. לא מצליחה להתמודד לבד. אשמח לעזרה, האם מישהו יכול להמליץ על פסיכולוג טוב דרך הכללית ? או כל שיטת טיפול אחרת שיכולה לעזור בהעלת הביטחון, ללמוד לקבל את עצמי כמו שאני ..... להיות שלמה עם מי שאני ולחזור לאהוב את החיים ? open
בדרך כלל קל לי לכתוב יותר כשרע לי, אז הכל יוצא בשצף קצף, מילים מרחפות מעל הנייר ואני מקיא את חוסם את נשמתי. היום עשיתי אחרת, לקחתי את עצמי לים, למקום שאני מבלה בו תדיר מאז היותי בן 5. בפעם השניה שכרתי גלשן ונכנסתי למים. 13-14 שנים מאז נכנסתי עם גלשן למים. היום תפסתי גל ראשון והגוף מתחיל להוריד חלודה ולהרגיש קצת יותר חלק מהים, להרגיש את הזרימה המעגלית כשאין גלים, להרגיש את העוצמה כשיש גלים, להתחבר עם הגל ולהרגיש את הכל מווברץ לך מתחת לרגליים בתחושה שבלתי ניתנת להסברה. יש דברים שצריך לחוות לבד אחרת קשה מאוד להסביר. זה אחד מהם. אהבה שנייה שלי שבעקבותיה עזבתי את הגלישה היא רכיבה ספורטיבית על אופנועים, נשאבתי יותר ויותר לעולם האופנוענות עד שכבר היה קשה ומסורבל להגיע לים על אופנוע סופר ספורט. כמו בגלישה כך גם ברכיבה ספורטיבית, אי אפשר להסביר איך זה לקחת השכבה מלאה על 140 קמ"ש ולהרגיש את כל הכוחות פועלים עליך...יש דברים שצריך לחוות בעצמך. היום עשיתי משהו לעצמי, ואני רגוע קצת יותר עכשיו, בירה קרה, שאכטה (יסלחו לי המצקצקים), אבל בטח שלא קלונקסים כאילו היו גרעינים, לא מחשבות רעות על דם וחיתוכים... לא היום. היום הים מילא את החלל שבי, צריך גם לעשות לעצמך, לתת לנפש המיוסרת מעט מנוחה, היום תנוחי, היום את רגועה, היום את בבית. open
