מישהו חווה כאבים מחוץ לגוף? לדוגמא תחושת כאב, כאילו יש אבן בחזה, אבל מרגישים את הכאב של האבן שבולטת מחוץ לגוף ולא רק החלק שבתוך הגוף? מה עושים עם זה? כדורים שעוזרים? תרגילים שעוזרים? ובכלל עם מישהו חווה את זה גם? open
לאחרונה נשברתי (לאחר כשבע שנים של צרבות ) והתחלתי לקחת נקסיום נגד צרבת (כתוצאה מבקע סרעפתי). ההשפעה החלה תוך 12 שעות.ממש פלא -ואני מקוה שזה לא מסיבות פסיכוסומאטיות. יש לי על כן, מספר תהיות/שאלות. 1. האם חסימת ייצור חומצת העיכול היא מוחלטת? אם כן אז בעצם תהליך עיכול המזון נדחה למיע הדק - שנראה לי לא כל כך בריא והגיוני. 2.מתי ניתן להפסיק ליטול את התרופה? אודה לתשובה מוסמכת. פטר open
שלום לכולם, בתי בת ה 17 החלה לקבל התקפי חרדה קשים בתחילת שנת הלימודים. ההתקפות מלוות בפירכוסים, הזעה, היפר ונטילציה וכאבי חזה קשים. היא טופלה בקלונקס ורמרון אולם למרות זאת היא היתה מקבלת כמעט 3 התקפים ביום בבית הספר והם היו מתקשרים שאבוא לקחת אותה. במקביל, היא פיתחה הפרעת אכילה קשה (אנורקסיה) ודיכאון. ניסינו בכל דרך לטפל בה באופן פרטי אולם ההתדרדרות במשקל המשיכה. בסופו של דבר היא אושפזה בהפרעות אכילה ושם קבלה התקפי חרדה מאד קשים (שנמשכו מעל שעה). בכדי להקל על סבלה, היו מזריקים לה וליום לוריד כמעט כל יום וכן היתה על תרופות של וליום וקלונקס. הוצאנו אותה מאישפוז וכרגע אנו מחכים לאישפוז בהפרעות אכילה במקום אחר. כיום היא נמצאת בדיכאון, מכורה לכדורי הוליום והקלונקס (עושה לעצמה קוקטיילים מטורפים) ומקבלת מעט התקפי חרדה. חברה אמרה לי שהתקפי החרדה ילוו את בתי כל חייה. היא תמיד תצטרך כדורים, וכל כמה שנים החרדות יתפרצו. יש לי מספר שאלות: האם החרדות הן פסיכוסומאטיות? כלומר, האם היא יכולה לדכא אותן? האם היא תחיה עם החרדות כל חייה או שיש אפשרות להחלמה מלאה? האם זה גנטי? בתי גם טופלה בשיטת ה CBT לתקופה יחסית ארוכה אולם זה לא עזר במיוחד. האישפוז הוא קרוב ובתי אמרה לי שאולי כדאי לה להתאשפז קודם במחלקה פסיכיאטרית כדי לטפל בדכאון ובחרדות לפני האנורקסיה. כרגע היא לא בסכנת חיים. אנחנו רק רוצים שהיא תבריא ותחזור להיות מה שהיא היתה פעם - מלאת חיים, שמחה ומאושרת. לא מעניין אותנו שום דבר אחר - לא לימודים, צבא וכל מה שיכול להלחיץ אותה. תודה על ההקשבה. open